הכהן מתווך בין האדם לבין א-להיו. כיצד יוצרים אמון של הציבור בכהנים ובכלל במנהיגים?
איך נראה הרגע הזה, דקה לפני שאנחנו מבקשים מאדם אחר לעשות עבורנו משימה שממש חשובה לנו? לדבר עם מישהו במקומנו, ללכת לפגישה שאנחנו לא יכולים להגיע אליה? להעביר הודעה חשובה, לשדל, להתנצל, לכעוס או לרצות במקומנו? לפעמים להעביר את האחריות לאדם אחר זו הקלה גדולה, לפעמים זו רק מעמסה גדולה יותר: איך יהיה, מה יקרה, האם מה שאני רציתי לאמר ייאמר בדיוק, באותו האופן עם אותה האינטונציה ואותן הבעות הפנים?
ומה אם השליח ממונה לעמוד במקומנו בפני הא-להים? בויקרא פרקים ו'-ז' מתואר מעשה התיווך בין א-להים לבין עובד הא-לוהים המבקש כפרה או סליחה, או הרוצה לזעוק את צערו בפני הא-להים, או להפיל תחנוניו, או לשטוח בקשתו או להביע את רגשי התודה העמוקים ביותר. אלא שהזר הקרב יומת, ומי שאיננו מזרע אהרון איננו יכול לגשת אל הקודש. הכהנים הם שליחים המתווכים בין רגעיו האינטימיים של האדם ובין הטקס הדתי של הקרבת הקרבנות על המזבח. שליחות שאחריות גדולה לצידה.
כיצד מחוללים את תחושת האמון בין הציבור ובין הכהן האמור לשמש כזרועו הארוכה של מי שאיננו יכול לגשת אל הקודש? בין היתר, ביצירת זירה מקודשת בה מתנהלים על פי חוקים נוקשים. כך למשל, לכהנים אסור לבוא שתויים אל עבודת הקודש, עליהם להקפיד על שערם שלא יהיה פרוע ועל בגדיהם שלא יהיו פרומים, חלים עליהם איסורים מחמירים בכל הקשור לטומאה וטהרה, ומרחפת עליהם סכנת מוות באם לא יבצעו את תפקידיהם באופן העולה בקנה אחד עם ההוראה הדתית.
סוגיית אמון הציבור איננה מתייחסת כמובן לעבודת המקדש בלבד, אלא מהווה אחת מאושיות התרבות הדמוקרטית. ללא אמון אין לצפות מהציבור לשלם מיסים, להתגייס לצבא או להיות אזרחים מעורבים, לכן, שורה ארוכה של נורמות אמורה להבטיח כי הציבור ייתן אמון במוסדות השלטון. חלקן שמשו אף כמנגנוני הפיקוח בבית המקדש, ביניהן חובת הציות המוחלט לחוקי הקודש החלה על הכהנים וכמובן קיומם של גופי הבקרה דוגמת הנביאים המטיפים בשער. צריך כמובן לזכור כי לכהנים מצטרף הגיבוי הא-להי השב ומזכיר "כִּי-קָדֹשׁ הוּא, לֵא-לֹהָיו; וְקִדַּשְׁתּוֹ--כִּי-אֶת-לֶחֶם אֱ-לֹהֶיךָ, הוּא מַקְרִיב.." (כ"א, ז-ח). מנהיגים רבים בימינו היו בוודאי שמחים לעטות את הילת הקדושה המקיפה את שליחיו של הא-להים, אולם עליהם יהיה לזכור כי להילה מסוג זה מתלוות סנקציות מחמירות כלפי מי שהפר את חובות השירות הראוי.
באדיבות עמותת 'יסודות' - המרכז לליבון ענייני תורה ומדינה, במכללה האקדמית הרצוג