'אלוקים אחד' זו מהפכה דרמטית

מה שרגילים לקרוא 'האמונה המונותיאיסטית' הוא תרגום לא מדוייק. התורה איננה אומרת 'בראשית ברא הא-ל', האחד, מעין מה שאמר מלכיצדק מלך שלם לאברהם: "ברוך אברם לא-ל עליון קֹנה שמים וארץ" (בראשית י"ד, יט), או כמו שאומרים גם היום 'כוח עליון'.

התורה אומרת 'א-לוהים אחד', כלומר, כל הכוחות כולם הם אחד! שמים וארץ, ימים ויבשה, שמש וירח וכוכבים, צומח וחי והאדם - זכר ונקבה. בלשון המדע – חוקיות אחת! השורש 'איל' פירושו 'כוח' ("יש לאל ידי לעשות עמכם רע", בראשית ל"א, כט), ו'אלים' הם כוחות. על כן 'א-לוהים אחד', זו מהפכה דרמטית – כל הכוחות בעולם הנברא באים מן האחד, ו"אין עוד מלבדו" (דברים ד', לה).

אמונת יסוד זו קשורה ומבוטאת בקדושת המספר 7 שהוא מספר ראשוני, בלתי מתחלק, כלומר מקביל למספר 1.

המספר 6 מתחלק בצורה הטובה ביותר (ויחד עמו 12 ו-24, 60 ו-360) ולכן הוא מבטא את הריבוי המלא שנברא בששת ימים.

ואילו 7 הוא המספר הראשוני, שאיננו מתחלק, והוא השולט על כל הנברא ב-6.

לכן היום השביעי, יום השבת, הוא הסיום המקודש של פרק א' (לפי המסורת היהודית, ולא כחלוקת הפרקים הנוצרית שניסתה להתרחק מן השבת). על כך מעידים "השמים והארץ" שכלתה בריאתם, וכל אשר "ברא א-להים לעשות" (כלשון פרק א).

באדיבות אתר 929