איפה הצדק?

תפקידו העיקרי של דוד כמלך, אחרי שהנהגת המלחמות עברה לידי אנשיו - "ויהי דוד עֹשֶׂה משפט וצדקה לכל עמו" (ח', טו). זו דרכו של אברהם אבינו, ומטרת בחירתו מפי ה', "למען אשר יְצַוֶה את בניו ואת ביתו אחריו, ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט" (בראשית י"ח, יט).

במשל 'כבשת הרש' פנה נתן הנביא אל דוד כשופט, והכריח אותו לשפוט בצדק את מעשיו שלו. כך נחשפה פגיעה חמורה במשפטו של דוד כלפי אוריה החתי. בפרשת אונס תמר שתק דוד מול אמנון. אבשלום, שקיבל מחילה לא בצדק, גנב לבבות והצדיק רשעים, ובכך חתר נגד משפטי אביו. כסא דוד, שנבנה על משפט וצדקה, נפגע.

המלכתו החוזרת של דוד על כל שבטי ישראל הייתה רצופה תקלות. בעיקר, כי אנשי יהודה לא חיכו לכל נציגי השבטים, ויצרו משבר נוסף ומיותר (י"ט, מא-מד). אבל השבר העמוק היה במשפטו של דוד - לשמעי הוא מחל, כי לא רצה לשוב למלכותו בהוצאה להורג, ואחר כך נתן לשלמה לפקוד את עוון שמעי בדם (מלכים א ב', ט).

אז הגיע משפט מְפיבֹשֶת הנָכֶה מול ציבא עבדו, שסיפר עליו סיפור בדוי, וניצל את מצבו של דוד בבריחתו כדי להשתלט על נחלות בית שאול. לדוד לא היה די כוח לבחון לעומק מי צודק, והוא גזר דין 'יַחלוֹקוּ' – "למה תדבר עוד דבריך – אמרתי: אתה וציבא תַחְלְקוּ את השדה" (י"ט, ל). מְפיבֹשֶת, שציפה מדוד למשפט צדק, ויתר על הכל.

"אמר רב יהודה אמר רב: בשעה שאמר דוד למְפיבֹשֶת, "אתה וציבא תַחְלְקוּ את השדה" (י"ט, ל), יצתה בת קול ואמרה לו: רחבעם וירבעם יַחְלְקוּ את המלוכה" (שבת נו עמוד ב).

עוד על משפטו של מפיבושת והשלכותיו ניתן לקרוא בפוסט מאת ד"ר הלל מאלי

באדיבות אתר 929