כיצד מתנהג בן חכם החושב על העתיד, כיצד מתנהג היפוכו ומה היא פסגת הטוב ההורית.

 

אחרי משלי החכמה והאזהרות, שנאמרו ל"שלמה בני" מפי "דוד מלך ישראל" [1] אנו פותחים כעת באוצר "משלי שלמה". באוצר הזה אין סדר א-ב, אין סדר של תוכן, אלא הוא כמו שפע החכמה ממקורותיה בלי התערבות היגיון מסדר.

כדי לקרב את משלי החכמה הקדומים אל ההיגיון האנושי המצטמצם בהגדרותיו, בחרתי לאסוף מכל הפרקים של אוצרות שלמה פסוקי משל הקשורים יחד בנושא אחד, ובכל יום אציג קובץ כזה, כל יום בנושא אחר, בהשתדלות לעגן את הנושא היומי לפחות באחד מפסוקי הפרק היומי. כך נוכל להשוות בקלות משלים דומים, שנוסחו בשינויים קלים וגם בהבדלים יותר עמוקים, ובמקרים רבים משל קצר (=חצי פסוק) מקבל את השלמתו בצורות שונות.

הנושא הראשון נראה כעין המשך לקובץ הראשון, ועיקרו נעוץ בשאלה – אלו בנים תזכה לגדל? [2]

בן חכם יְשַׂמַּח אב – ובן כסיל תוּגַת אמו (י', א);
בן חכם יְשַׂמַּח אב – וכסיל אדם בּוֹזֶה אמו (ט"ו, כ);
בן חכם [שומע] מוּסַר אב – ולֵץ לא שמע גערה (י"ג, א);
[מביא] כעס לאביו בן כסיל, ומֶמֶר (=ומרור) ליולדתו (י"ז, כה);
מקלל אביו ואמו, יִדְעַךְ נֵרוֹ באישון חֹשך (=בחושך שחור; כ', כ);

בן חכם חושב על העתיד, ומכין אוכל מן הקיץ לסוף החורף, והיפוכו בבן בטלן, שעבד חכם ינהל אותו, ולבסוף ייקח ממנו נחלה, כאילו היה בן:  

אֹגֵר בקיץ בן משכיל – נִרְדַם בקציר בן מביש (=בַּטלָן; י', ה);
עבד משכיל יִמשֹל בבן מביש, ובתוך אחים יַחֲלֹק נחלה (י"ז, ב);

בן שומר תורה הוא הניגוד המוחלט של "בן סוֹרֵר ומֹרֶה... זוֹלֵל וסֹבֵא" (דברים כ"א, כ), מנהיג חבורות פשע:

נוֹצֵר תורה בן מבין – ורֹעֶה (=מנהיג חבורת) זוֹלְלים יַכלים (=יְבַיֵש) אביו (כ"ח, ז);
איש אֹהֵב חכמה ישמח אביו – ורֹעֶה (=מנהיג חבורת) זונות יְאַבֶּד הון (כ"ט, ג);
מְשָׁדֶד (=שודד) אב יַבריח אם, בן מביש ומחפיר (י"ט, כו);

פסגת הטוב – נכדים מוצלחים, וסוף החוטאים להפסיד את עושרם:

[איש] טוב ינחיל בני בנים, וצָפוּן לצדיק [לקבל] חֵיל (=עושר) חוֹטֵא (י"ג, כב);
תפארת בַּחוּרים כֹּחָם, והדר זקנים שיבה (כ', כט);
עֲטֶרֶת זקנים בני בנים, ותפארת בנים, אבותם (י"ז, ו);
מתהלך בְּתֻמּוֹ צדיק, אשרי בניו אחריו (כ', ז).

_______________________

[1] לפי פירושנו לעיל
[2] המשכו של נושא הבנים יבוא בפרק יג, בפסוקי החינוך לבנים

באדיבות אתר 929