איך עובדים את ה'?

אין שום חידוש בדרכי עבודת ה' לפי הנבואה בפרק הזה (שכולל גם את פרק נ"ו, עד פסוק ח, כמו בהפטרה הידועה במנחה של תענית). ה' נמצא לדורשיו וקרוב לקוראיו, לא במקדש ולא בקרבנות (גם כשבית המקדש קיים), גם לא בתפילות ובצומות – אלא בתשובה מרֶשַע ומֵאָוֶן (נ"ה, ז). "כֹּה אמר ה': שִמרוּ משפט וַעֲשׂוּ צדקה, כי קרובה ישועתי לבוא וצִדקָתי להִגָלוֹת" (נ"ו, א).

גם בפרק א' (יג-טו) השווה הנביא תפילות ועצרות חג לזבחים ולקרבנות, וקריאת תורה ב(ראש) חודש ובשבת, לקטורת ומנחה. בדיוק כך גם בהמשך, בפרק נ"ח, בביטול ערכם של צום ווידוי אם אין צדקה ומשפט. גם שמירת שבת כראוי תלויה ביושר וצדק. הנביא עמוס (ח', ד-ה) כבר תקף שומרי שבת שמחכים רק ליציאת השבת כדי לחזור למרמה בשוּק, וכך בדיוק בישעיהו כולו.

לא השתנה שום דבר בהשקפת ישעיהו הנביא (ותלמידיו) על הדרך הנכונה לדרוש את ה'. דרישת ה' לא עולה כסף (נ"ה, א-ב), ואפשר רק להרוויח ממנה 'מזון' ו'מים' של יושר וצדק, שמובילים ל"ברית עולם, חסדי דוד הנאמנים" (שם, ג).

המהפכה הדתית של עזרא הסופר (נחמיה פרקים ח' עד י') אכן העמידה במרכז עבודת ה' את קריאת התורה, צומות ווידוי, ושמירה קפדנית על נישואים לפי ההלכות ולפי כל סייגי היוחסין (עזרא פרקים ט' ו-י'), אבל כל זה שונה מאד מדרישת ה' בספר ישעיהו (כולו), שעיקריה 'משפט וצדקה' בכל מקום.

"ואותי יום יום יִדְרֹשוּן,
ודעת דְרָכַי יֶחְפָּצוּן,
כְּגוי אשר צדקה עשה,
ומשפט א-לֹהיו לא עזב,
יִשְאָלוּני משפטֵי צדק,
קִרבַת א-לֹהים יֶחְפָּצוּן" (נ"ח, ב).

באדיבות אתר 929