לאורך הדורות ניסו חכמים רבים לחשב את הקץ. כיצד עלינו להתייחס לחישובי הקץ השונים שלא התממשו? 

 

בפרקי החזונות של דניאל מוזכרים זמנים שונים המציינים את הקץ ומרמזים לזמן הגאולה: "עַד־עִדָּן וְעִדָּנִין וּפְלַג עִדָּן" (ז', כה), "עַד עֶרֶב בֹּקֶר אַלְפַּיִם וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת" (ח', יד), "לְמוֹעֵד מוֹעֲדִים וָחֵצִי" (י"ב, ז) ועוד. הזמנים המוזכרים סתומים וחתומים ואינם ברורים. דניאל מעיד על עצמו שגם הוא לא מבין אותם – "וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי וְלֹא אָבִין וָאֹמְרָה אֲדֹנִי מָה אַחֲרִית אֵלֶּה" (ח), אך גם הוא אינו מקבל הסבר: "וַיֹּאמֶר לֵךְ דָּנִיֵּאל כִּי־סְתֻמִים וַחֲתֻמִים הַדְּבָרִים עַד־עֵת קֵץ" (ט).

נושא הקץ וחישובו העסיק פרשנים רבים ושונים כאשר כמעט כל אחד פירש את הקץ אחרת, והגיע לתאריך שונה. הגמרא מזהירה מפני התוצאות שעלולות להיות לחישוב הקץ - "תיפח עצמן של מחשבי קיצין, שהיו אומרים: כיון שהגיע את הקץ ולא בא - שוב אינו בא" (סנהדרין צ"ז, ב). ואכן פעמים רבות לאורך ההיסטוריה היהודית אי התממשות הקץ בתאריך שננקב גרם ליהודים רבים להתייאש מהגאולה ולעזוב את היהדות.

האדמו"ר מדינוב מתייחס לחישובי הקץ בספרו ה"בני יששכר" (מאמרי חודש סיוון, מאמר ה), ומלמד אותנו שעלינו להאמין שיש אמת בחישובי חכמינו, גם אם כרגע אין זה נראה כך. הוא מסביר שלפעמים עלינו להאמין בשני דברים סותרים. כמו אברהם בעקידה שנדרש לבטוח בה' ולהאמין גם בהבטחת הזרע וגם בציווי לעקוד את יצחק, כך גם אנחנו נדרשים להאמין מצד אחד שמשיח יבוא במהרה בימינו, ומצד שני להאמין בחישובי החכמים ולהבין שהם נכונים. הוא מודע לקושי שבאמונה בשני הדברים יחד, אך אומר שכשתבוא הגאולה נבין איך הולכים שני הדברים יחד ותתברר משמעותם של התאריכים שנקבו החכמים ותפקידם בתהליך הגאולה.  

סוכם ונערך ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך שיעור שהועבר בישיבת מעלה אדומים

לשמיעת השיעור המלא