איחוד ישראל ויהודה

האם קיימת דרך לאיחוד ולחיבור של שני שבטים החושבים ונוהגים אחרת זה מזה? האם וכיצד ניתן להפכם לעם אחד? הפטרת פרשת ויגש, בספר יחזקאל פרק ל"ז, מתמודדת עם האתגר.

לאחר מאות שנים של שסע ומחלוקת בין ממלכת ישראל ויהודה, פילוג שהחל במתח שבין יוסף ואחיו, באה נבואת הנחמה של יחזקאל ומספרת על האיחוד הצפוי בין שתי הממלכות, ישראל ויהודה. 
אך כיצד זה יתרחש? ובכן, נראה שלפרשנות הדימוי הלקוח מעולם העצים עשויה להיות השפעה מכרעת על הבנת התהליך: 

"וְאַתָּה בֶן־אָדָם 
קַח־לְךָ עֵץ אֶחָד וּכְתֹב עָלָיו לִיהוּדָה וְלִבְנֵי יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָיו 
וּלְקַח עֵץ אֶחָד וּכְתוֹב עָלָיו לְיוֹסֵף עֵץ אֶפְרַיִם וְכָל־בֵּית יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָיו
וְקָרַב אֹתָם אֶחָד אֶל־אֶחָד לְךָ לְעֵץ אֶחָד וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶך" (טז)

על איזה סוג של חיבור מדובר? כיצד העצים הללו יתחברו? 

פירוש מבריק, בכיוון ריאלי-בוטני בן זמננו הציע נגה הראובני מייסד 'נאות קדומים'. 
הדימוי של הנבואה עוסק לדעתו בהרכבת שני עצים. עץ אחד הוא עץ חזק ללא פירות הוא עץ הבסיס המכונה 'כנה', עץ זה מדומה בנבואה ליוסף. ועל העץ החזק מרכיבים עץ עדין יותר, עץ העושה פירות שכינויו 'רוכב' עץ זה מדומה בנבואת יחזקאל ליהודה. 
ההרכבה היא בין שני העצים: עץ אחד שכוחו החומרי חזק ועץ שני שכוחו רוחני יותר, ולכן הוא רוכב על העץ התחתון. החיבור מדומה לחיבור העתידי בין יהודה ליוסף, שיהפכו לעץ אחד, עץ חזק שעושה פירות טובים - לעם אחד שכוחו החומרי והרוחני חזקים.

הפירוש יפה, אך חסר בהתאמתו לפסוקים, ראשית, הדימוי קשה: ממתי כותבים על שני עצים? על שני גזעי עצים? וגם, האם זה הדימוי שהנביא מבקש להביע? דימוי של הכלאה בין שני כוחות, שיהפכו פתאום ליצירה חדשה? לעץ אחד חדש? 

נדמה יותר בעיני, שהדימוי בנבואה הוא אחר. הדימוי מתאר שני לוחות עץ נפרדים שעל האחד כתוב יהודה ועל השני יוסף. שני הלוחות מתחברים ביניהם על ידי חבל או אמצעי אחר והופכים בעצם לספר אחד - גם דימוי זה לקוח מהעולם הריאלי, אך מהעולם הספרותי.
פירוש זה תואם את פירושו של תרגום יונתן לפסוקים אלו :
"וְאַתְּ בַּר אָדָם סַב לָךְ לוּחָא חֲדָא וּכְתוֹב עֲלוֹהִי לְשִׁבְטָא דִיהוּדָה וְלִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אַחֵיהוֹן, וְסַב לוּחָא חֲדָא וּכְתוֹב עֲלוֹהִי לְשִׁבְטָא דְיוֹסֵף דִי הוּא שִׁבְטָא דְאֶפְרַיִם וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל אֲחֵיהוֹן. וְתַקְרֵיב יַתְהוֹן חַד לְוַת חַד לָךְ לְלוּחָא חַד וִיהוֹן לְחוֹד בִּידָךְ" (תרגום יונתן לפס' טז)

הפירוש הראשון, הוא פירוש מעולם הטבע, מעולם הצומח ובעלי החיים, של הרכבה בילוגית שאיננה בחירית. לעומת זאת, על פי הפירוש השני, החיבור בין העצים הוא לא אורגני אבל הוא שייך יותר לעולם האנושי והחברתי של בני אדם. החיבור של שני לוחות העץ הוא חיבור מתוך בחירה, של שני כוחות אנושיים וחברתיים שבחרו לחיות זה לצד זה תחת אידיאולגיה משותפת.
נבואת יחזקאל לפי פירוש זה מנבאת על חיבורם של השבטים בישראל על רקע של החלטה משותפת לחיות חיים של ברית משותפת, בדומה לבני זוג שבאים בברית הנישואין על רקע של חיבור נפשי וכריתת ברית. חיבור זה תובע משני הצדדים לנסח את הסיפור המשותף. את הסכמותיהם ואת נקודות המחלוקת ובעיקר את הדרך המשותפת לחיים ביחד.

זה יהיה אופיו של החיבור בין ישראל ליהודה להיות לעם אחד לעתיד לבוא. בקרוב ממש.

התמונות נוצרו בעזרת AI - על ידי ידידיה רייס