איזו חכמה הייתה לשלמה?

חכמת שלמה המתוארת בשתי דוגמאות בספר מלכים היא ייחודית ושונה מאד מחכמת המוסר הידועה לכל ילד נבון משחר הימים – "מִשלֵי שלמה בן דוד מלך ישראל" (א', א).

שלמה "ישב על כסא דוד אביו" (מלכים א ב', יב) בגיל צעיר, וכבר הבין מהר וטוב יותר מכל בעלי הניסיון, המבוגרים והחכמים, מה מתרחש. בת-שבע אמו הציעה להיעתר לבקשת אדֹניהו אחיו-יריבו, ולתת לו את אבישג השונמית לאשה, כנראה מתוך מחשבה, שזה ירגיע את אדֹניהו ויתן לו מוצא של כבוד (שם, יג-כב). שלמה הבין מיד את המלכודת – בשעת כושר מתאימה ישתמש אדֹניהו באבישג (ששירתה את דוד באחרית ימיו) כהוכחה לכך, שהוא המלך החוקי; שלמה חתך וחיסל את כל החותרים נגדו במכה אחת, וכונן 40 שנה של מלכות יציבה ופורחת, ומימוש חלומו של דוד אביו בבניית הבית לה'.

ה' נתן לשלמה הזדמנות "בחלום הלילה" לבקש דבר אחד, והוא ביקש "לֵב שֹמֵעַ (=אינטואיציה) לִשפֹּט את עַמךָ, להבין בין טוב לרע" (שם ג', ה-ט). כאשר באו שתי הנשים למשפט, בלי עדים, ולכאורה בלי שום אפשרות להוכיח של מי הילד החי, הבין שלמה מיד מי האם ומי משקרת, והמציא את הראיה המשפטית הידועה ("קחו לי חרב"; שם, כד), כדי לחשוף את האמת לכל העולם [1] אי אפשר היה 'לעבוד עליו', כי הוא הבין מיד מי אומר דבר וחושב דבר אחר; לכן נבהלו מפניו כל כך "כי ראו כי חכמת א-להים בקרבו לעשות משפט" (שם, כח).

ישעיהו (י"א, א-ט) בנבואה המפורסמת על 'מלך המשיח' תיאר את חוש הריח הזה של שלמה כמאפיין העיקרי של מלך-שופט, שיוכל לנהל ארץ "בשֵבֶט פיו, וברוח שפתיו ימית רשע", כי אי אפשר יהיה להעמיד פנים ולטעון טענות ולספר סיפורים.

מה שלמה לא צָפָה ולא הבין?

את התוצאות ארוכות הטווח של קשרים פוליטיים וכלכליים, וחתונות מלכותיות עם בנות כל מלכי האזור החשובים (שם ג', א), שהביאו לבית דוד עושר ועוצמה מדהימים – לדור אחד – בסוף ימיו התפרק הכל וקרס (שם י"א). שלמה היה בטוח שהוא יוכל לשלוט בתהליכים ובנשים, אבל הם שלטו בו [2].

ספר משלי חוזר וקורא לחכמה הבסיסית הפשוטה, שהיא עצמה המוסר – "יִראַת ה' ראשית דעת, חכמה ומוסר אֱוילים בָּזוּ" (משלי א', ז).

_______________________________

[1] כך פירש רדב"ז בחלק ג', תשובה תרל"ד. 
[2] כדברי ר' יוסי בן חלפתא, במדבר רבה פרשה י', ח-ט; ורמב"ם הל' איסורי ביאה פרק י"ג, יד-טז.

באדיבות אתר 929