מכיוון שאין עדים שיעידו לטובת איוב, כי רעיו התייצבו על צד הקטֵגוריה, לא נותרה לאיוב שום דרך להוכחת צדקתו, אלא לעמוד לפני הא-להים ולהישבע.

 

מיד אחרי הפנייה הישירה לא-להים, פורס איוב את מסכת מעשיו כדי להוכיח את צדקתו, וזהו עיקרו של 'נאום הסנֵגור'. מכיוון שאין עדים שיעידו לטובת איוב, כי רעיו התייצבו על צד הקטֵגוריה, לא נותרה לאיוב שום דרך להוכחת צדקתו, אלא לעמוד לפני הא-להים ולהישבע, וסגנון השבועה המקראי פותח ב'אם'.

'אם עשיתי' פשעים, ו'אם לא עשיתי' מעשים טובים, הריני מקבל על עצמי את העונש החמור ביותר. כמובן, העונשים המתוארים (בחלקם הגדול) הם אלה שבאו עליו, למרות שלא עשה כלום מהפשעים המפורטים, ואכן עשה את הטוב.

מה עשיתי?! מה לא עשיתי?! "וּמֶה חֵלֶק אֱ-לוֹהַּ מִמָּעַל" (ב) אם לא כל אלה?!
השתתפתי בכאבם ובצרתם של דַלים, "בָכִיתִי לִקְשֵׁה יוֹם, עָגְמָה נַפְשִׁי לָאֶבְיוֹן"! (ל', כה).
"בְּרִית כָּרַתִּי לְעֵינָי" ולא התבוננתי במראה של "בְּתוּלָה"!(א).
לא "הָלַכְתִּי עִם [אנשי] שָׁוְא...", ולא דרכה "עַל מִרְמָה רַגְלִי"! (ה).
לא נטתה רגלי מן "הַדֶּרֶךְ, וְאַחַר עֵינַי" לא "הָלַךְ לִבִּי, וּבְכַפַּי" לא "דָּבַק מאוּם"! (ז).
לא "נִפְתָּה לִבִּי עַל אִשָּׁה [נשואה], וְעַל פֶּתַח [בית] רֵעִי" לא "אָרָבְתִּי"! (ט).
לא מאסתי "מִשְׁפַּט עַבְדִּי וַאֲמָתִי בְּרִבָם עִמָּדִי"! (יג).
לא מנעתי "מֵחֵפֶץ (=משאיפת) דַּלִּים, וְעֵינֵי (=ציפיות) אַלְמָנָה", נתתי, לא כיליתי! (טז).
לא אכלתי "פִּתִּי לְבַדִּי", ואכן נתתי ל"יָתוֹם מִמֶּנָּה"! יז).
אם ראיתי "אוֹבֵד מִבְּלִי לְבוּשׁ", הלבשתי אותו מִשֶלי, "וּמִגֵּז כְּבָשַׂי יִתְחַמָּם"! (יט-כ).
לא "הֲנִיפוֹתִי עַל יָתוֹם יָדִי"! (כא).
לא "שַׂמְתִּי זָהָב" מבטחי, ולא שמחתי בעושר "כִּי רַב חֵילִי, וְכִי כַבִּיר מָצְאָה יָדִי"! (כד-כה).
אם ראיתי "אוֹר כִּי יָהֵל, וְיָרֵחַ יָקָר הֹלֵךְ", לא נפתה "בַּסֵּתֶר לִבִּי" לנַשֵק את ידי! (כו-כז).
לא שמחתי "בְּפִיד (=באסון) מְשַׂנְאִי", ולא "הִתְעֹרַרְתִּי [בקול תרועה] כִּי מְצָאוֹ רָע"! (כט).

לא ביקשתי קללה לשונא, וגם אנשי "אָהֳלִי" אמרו "מִבְּשָׂרוֹ לֹא נִשְׂבָּע"! (ל-לא).
אורחי "אהלי" אמרו: יש בשר! "בַּחוּץ לֹא יָלִין גֵּר, דְּלָתַי לָאֹרַח (=לעוברי אוֹרַח) אֶפְתָּח"! (לב).
לא "כִּסִּיתִי כְאָדָם פְּשָׁעָי, לִטְמוֹן בְּחֻבִּי עֲו‍ֹנִי", אם היה לי! (לג).
לא החרמתי מתנגדים לדעותַי, "וְסֵפֶר כָּתַב אִישׁ רִיבִי, אֶעֶנְדֶנּוּ עֲטָרוֹת לִי"! (לה-לו).
מעולם לא נהניתי מאדמה גזולה מ"נֶפֶשׁ בְּעָלֶיהָ", ואדמתי שקניתי, לא "אָכַלְתִּי בְלִי כָסֶף"! (לח-לט).

18 (ח"י) שבועות נשבע איוב – ותנו דעתכם אנשי 'עולם התורה' – כל זה בלי מעמד הר סיני, ובלי 'תורה לישראל' – ממש "נִשְׁבַּעְתִּי וַאֲקַיֵּמָה, לִשְׁמֹר מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ" (תהילים קי"ט, קו), 'צדיק יסוד עולם' מבני נח, מחכמי "בְּנֵי קֶדֶם" (א', ג).

באדיבות אתר 929