אופים מושחתים

בפרקים ז’-ח’ מוכיח הושע את אנשי ממלכת ישראל וראשיה על הרעות החולות שפשטו בקרבם. פרק ז’ פותח בתיאור הריקבון במערכת הפוליטית בממלכת ישראל, המתבטא בהחלפה התדירה של מלכים במרידות והפיכות שונות, ובכריתת בריתות עם עמי האזור. הכחש והכזב הם המאפיינים העיקריים של התרבות הפוליטית בישראל: בוגדנות ותככנות ששוררים במערכת ההנהגה הפנימית, בגידה בבריתות המדיניות ובגידה בה’.

א. ‘רעות שמרון’ ניצבות במרכז הפסקה הראשונה (א-ג) ונזכרות במהלכה שלוש פעמים. עמדו על תיאור אופיים של המעשים בפסוק א ועל חומרתם ההולכת וגוברת בפסוקים ב ו-ג. עיינו בפירושו של הרד”ק לפס’ ג: ‘בכל יום ויום משמחים מלכם ברעה שעושים בעושק ובחמס, כי גם ידו עמהם. ובכחשיהם שמכחשים ומשקרים איש בעמיתו משמחים השרים, כי גם הם סומכים את ידיהם’.

ב. בפסוקים ד-ז מתמקד הנביא במלך ובשרים שנזכרו בסוף הפסקה הקודמת, ומתאר את שחיתותם של המנהיגים המביאה להתפוררות הממלכה. במרכז הפסקה עומד דימוי של אופה המסיק את התנור וממתין להחמצת הבצק במשך הלילה לשם אפיה ביום. זהו דימוי לתככנות המאפיינת את אנשי החצר ולהמתנתם לזמן המתאים לביצוע מזימתם. בחנו את דימוי התנור המופיע בפסוקים ד, ו, ז ועמדו על המשמעויות הנוספות העולות מדימוי זה בכל אחד מן הפסוקים. עיינו במקבילות וחשבו כיצד הן מעמיקות את המסר העולה מן הדימוי בהושע: לפסוק ד - שיר השירים ח’,ו (ראו גם את דברי רש”י: ‘כן יצרם בוער בקרבם’) ; לפסוק ו - תיאור החברה מלאת הכזב בירמיהו ט’,ז; לפסוק ז ולזיקה ללשון אכילה - תיאור מלחמת האחים הפנימית בישעיהו ט’,יז-יח.

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"