אברהם - איש החסד והאמונה

כאשר אני מנסה לצייר את דמותו של אברהם, אני מוצא את עצמי מתחבט בדילמה יסודית:

מצד אחד, אני רואה בעיני רוחי את אברהם אבינו כפילוסוף מנפץ מוסכמות, איש הנלחם בכל הנחות היסוד תוך חיפוש בלתי מתפשר אחר האמת. זהו אברהם "איש האמונה", המגלה את אורה של האמת המונותיאיסטית בתוך החושך הקודר של העולם האלילי.

מצד שני, אברהם נחשב כאבי אבות החסד. אברהם אבינו שהתפלל למען הצלת חייהם של אויביו האידיאולוגיים, אנשי סדום ועמורה; שאוהלו היה פתוח לכל עובר ושב; זהו אברהם "איש החסד", שפעולותיו זורמות מתוך אהבת האדם והרגישות לסבל האנושי.

אך מי הוא אברהם אבינו היסודי- "איש החסד" או "איש האמונה"? האם אברהם היה הומניסט אלטרואיסטי שגילה את א-להים, או אביר האמונה שלמד גם את דרך החסד?

יש כמה מקורות המצביעים על כך שמידת החסד הייתה טבועה בדמותו של אברהם. הרמב"ם לדוגמא מדגיש בכמה מקומות שמרכזיות הצדקה בעם ישראל קשורה להיותנו זרע אברהם.

ניתן לחזק גישה זו מתוך התבוננות באנשים שסבבו אותו: לוט, שפרידתו מאברהם ביטאה גם ניתוק מעולם החסד ומעבר לעולמם המושחת של סדום ועמורה; עבד אברהם, שבחפשו אשה ליצחק בנו, בוחר במבחן שנעוץ בחסד וברגישות אנושית לזיהוי הכלה המיועדת.

על פי תמונה זו, דוקא מידה זו היא שהביאה את אברהם אל האמונה: אברהם איש החסד מתבונן בכוכבים ותר בעיניו את היקום כדי למצוא בו את מקור החסד. חיפושו של אברהם אחר הא-ל לא היה רק מסע פילוסופי, אלא גם מסע מוסרי. וממילא, אברהם מצא לא רק את ריבונו של עולם, אלא גם את מקור הצדק והמוסר.

דווקא אברהם אבינו, "איש החסד", היה זה שאליו נגלה הקדוש ברוך הוא. אברהם היה זה שנבחר להנחיל מורשת זו לבניו אחריו, להראות לצאצאיו את אותה מורשת של מוסר ואמונה שהיא חלק מהותי מעבודת ה'.

"כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט"   (בראשית י"ח, י"ט)

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון