בשיעור זה נעסוק במשמע זמני: לפעמים יכול הקורא להבין את משמעות הלשון באופן אחד בשלב כלשהו של הקריאה, ובשלב מאוחר יותר הוא ישוב אחור ויעניק משמעות חדשה להיגד אותו קרא. נדון במשמעות ה"רוח" בפרשת המתאווים,

הפניות נוספות
במדבר, יא, לא; בראשית, יט; שמואל ב, יא, יג; יונה, א, ג;
המאמר באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון