הפור - בין דטרמיניזם למוסריות

גורלו של המן הופל בי' בניסן, ראש השנה הבבלית,
ראש השנה הבבלי מאופיין בהמלכתו החדשה של המלך. לרגל המאורע, רשאים בני האדם לראות את צפונות העתיד, ולגלות את הימים המזומנים לכל מאורע ומאורע, לגלות את תכונות הזמן שלא ניתן שוב לשינוי.
לעומת זאת, בראש השנה הישראלי, מומלך מלך מלכי המלכים (א' תשרי). כחלק מציון ראשית השנה, מכפרים על מקדשו של האל ועל נתיניו כולם. כאן, מתוודה הכהן על פשעיו וחטאותיו, כדי שאלו יוכלו להיסלח. על פי מעשיו, הדתיים והמוסריים של היהודי – ייקבע גזר דינו, אך גם הוא אינו סופי ותמיד יכול הוא לשוב עד ה' אלוהיו. 

אל מול ראש שנה דטרמיניסטי, מציב העם הישראלי ראש שנה מוסרי!

גורלו של המן אפוף במשתאות. בניגוד גמור לכך, מופל הפור היהודי ביום צום, ביום של עינוי נפש.
בהפלת גורל ישנן שתי עמדות הפוכות ומנוגדות. האחת סוברת כי ישנם דברים קבועים ומוגדרים. העמדה השנייה הפוכה היא בתכלית - דבר לא קבוע מראש ו"הכל בידי שמים".
הפור של המן מהווה חלק מתפיסה אלילית-דטרמיניסטית, שלא שמה לִבה לרמת מוסריותו של האדם, אלא טוענת שביד האדם לנצל את הכוחות הפועלים בעולם ולרתום אותם, ואת האלים עצמם, לעזרתו. לאחר הצלחתו לגלות את חוקיותו הקבועה של העולם, בעזרת הפור, יכול האדם להשתכר ולנאוף.
לעומת זאת, הגורל שמפיל הכהן בי' בתשרי נעשה תוך כדי צום, תוך כדי ווידוי ותשובה, הנובעים מתפיסה שהא-ל דורש מהאדם לפעול על פי אמות מידה מוסריות.
פורו של המן נהפך לפורנו - באותו עולם דטרמיניסטי שבו שולטים חוקים קבועים וזמנים שלא ניתן לשנותם, התערב הקב"ה והפך את אותו עולם ברור ומוחלט לעולם מלא בתהפוכות, לעולם שבו החוטא יוצא נפסד.

            נערך ע"י צוות אתר התנ"ך,

            לקריאת המאמר המלא, באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון