לוט נפרד מאברהם בעקבות תקופת ישיבתם בארץ מצרים, ובשל התרבות והעושר שראה שם. אברהם מציע פרידה זמנית שתסיע לשמור את האחוה, בתקוה שבעתיד יוכל לוט לשמש כיורש לארץ ולברכת ה'. רק לאחר שהציל את לוט מארבעת המלכים ובכל זאת לא התחדש הקשר, הבין אברהם כי לא אל לוט תבוא הירושה, ורק אז הוא תמה על ה' "הֵן לִי לֹא נָתַתָּה זָרַע וְהִנֵּה בֶן בֵּיתִי יוֹרֵשׁ אֹתִי". אז מוכשרת נפשו של אברהם לקבל את בשורת הנס באופן ברור- לידת יורש מזרעו.

4 עמודים
המאמר באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון