פרופ' עמוס פריש

נמצאו 6 תוצאות חיפוש

  1. מלחמות שאול ומלחמות דוד - מבט ספרותי

    פרופ' עמוס פריש

    תאריך פרסום: תשסט | |

    השיעור יעסוק במלחמות שאול ומלחמות דוד בהיבט הספרותי. מלחמות אלה תורמות לספר שמואל בארבעה היבטים: 1) שיפוט והערכה - באיזו מידה מילא המלך את מחויבותיו. 2) השוואה בין שאול ודוד. 3) השוואת שאול ודוד לדמויות אחרות. 4) גמול - עונשים שקיבלו שאול ודוד באמצעות מלחמות.

  2. מ"עֻנותו" ל"נזרו" - חזרות ומשמעותן בתהילים קל"ב

    פרופ' עמוס פריש

    בקרב חמישה עשר המזמורים של שירי המעלות (תהילים ק"כ-קל"ד) בולט מזמור קל"ב. בתוך חטיבה זו הוא ניכר מיד באורכו וכן גם בהתייחסות ההיסטורית המובהקת שבו – התייחסות אל יזמתו של דוד למצוא מקום לארון הברית ואזכור המקום "שדי יער" (פס' ו), ככל הנראה: קרית יערים, שבה שהה הארון עשרים שנה עד שדוד העלהו לירושלים. לעיון במזמור זה מוקדש המאמר, ובו ננסה לעקוב אחר הופעתן החוזרת של תיבות שונות במזמור ולחשוף את תרומתן של החזרות הללו להבנת המזמור

  3. פרק נוסף במשנת נחמה: המילה המנחה

    פרופ' עמוס פריש

    תאריך פרסום: תשעז |

     נבקש ללמוד את תפיסתה של נחמה בנושא המילים המנחות מתוך עיון בדּוגמות שהיא עצמה הציגה. נעמוד בעיקר על שאלות אלה: ממי הושפעה נחמה בעיסוקה בנושא זה וממי ראתה עצמה מושפעת? באילו צורות נגלית המילה המנחה בעיוניה? מה, לפי גישתה, תרומתה של המילה המנחה למסר המקראי? 

  4. שבועה כנגד שבועה

    פרופ' עמוס פריש

  5. 'יגיד עליו רעו' - המקבילה הפנימית כאמצעי פרשני בספר מלכים

    פרופ' עמוס פריש

    תאריך פרסום: תשע"ז | |

    נציע דרך ללימוד תנ"ך שהיא התמקדות בטקסט תוך השוואה למקבילות בתנ"ך. מציאת השונה בין המקורות תעזור לנו לעמוד על הייחודיות של הטקסט הנוכחי. בישעור נעסוק במקבילה הפנימית- הקבלה ששני חלקיה נמצאים באותו הספר. נראה כמה דוגמאות לכך במקבילות בספר מלכים, נציג מקבילות מסוגים שונים ומגוונים ונבין כיצד מקבילות אלו תורמות לניתוח הספרותי של הסיפור ולחיזוק הנרטיב שלו. נלמד גם כלים שבאמצעותם נוכל לחפש מקבילות בעצמינו. 

     

     

  6. מזמור ב' בתהלים - סימפוניה של חמש קריאות

    פרופ' עמוס פריש

    תאריך פרסום: תשעט | | שעה ו- 5 דקות

    נעיין במזמור ב' על פי חמש גישות שונות, שכל אחת מהן שואלת שאלת יסוד משלה, ולאורה ממקדת את התבוננותה במזמור. הגישות מצטיירות לכאורה כגישות מחקריות מודרניות, אך כולן נמצאות בפועל כבר בפרשנות המסורתית, גם אם ללא הגדרה מוּשָֹגִית. נברר, אם הגישות שוללות זו את זו או שהן יכולות להצטרף זו לזו, ולוּ בחלקן.