פרופ' משה צפור
נמצאו 12 תוצאות חיפוש
המוטיב 'אשתי - אחותי ומלך'
שלושה סיפורים וארבעה וקריאה אחרת
פרופ' משה צפורתאריך פרסום: תשפ"א |
מובאת כאן דרך אחרת להצגת הטקסט המקראי באמצעות טבלאות של הקבלת סיפורים דומים, והיא חושפת לעיני המתבונן תובנות חדשות. המטרה היא שהקורא בכוחות עצמו, ללא תיווך של פרשנים וחוקרים, יבחן את הטקסט עוד בטרם יפנה לראות מה חושבים אחרים. המאמר הוא מעין מבוא והדגמה לספר ההולך ונכתב. נמחיש זאת בשלושה סיפורים: אברהם ושרה ופרעה ואבימלך; יצחק, רבקה ואבימלך; וכן הסיפורים העוסקים בחפירת בארות וריב ובמקור השם באר שבע.
פרשת גן עדן
הגירוש מגן עדן – תרשים לקריאה בתנ"ך בדרך אחרת
פרופ' משה צפורפרשת הגירוש מגן עדן מעוררת אצל הקורא תהיות וקשיים מסוגים שונים. כרגיל, בהגיעו לפרשה מקראית בעייתית נוהג הקורא לפנות מיד אל פרשן המקובל בעיניו או אל ספר עזר כלשהו. ברצוננו להציע כאן דרך אחרת להצגת הטקסט, כך שהקורא מוזמן לקרוא ישירות מתוך הטקסט העברי בלא לפנות תחילה לפרשנים או אל ספרי עזר אלא להביע את דעתו מה הוא עצמו מוצא בטקסט. הרציונל: הפרשן הטוב ביותר של המקרא הוא המקרא עצמו ומתוך עצמו.
המאמר מכיל טבלאות מסוגים שונים המציגות בצורות מגוונות טקסטים, אלה מול אלה, דוגמת המופיע להלן. ללא תוספת פרשנות, ואותה ייתן הקורא עצמו.
המעיין בפרשה המופיעה כאן במאמר יתעורר לתהות, למשל, האם הנחש שיקר או דיבר אמת? מה בדיוק קרה לאדם ולאישה מיד אחרי האכילה מעץ הדעת? מה טיבו של עץ זה? האם השינוי שחל הוא מהותי או בגדר של עונש בלבד? האם האל מבצע במדויק את מה שאיים לעשות ("ביום אכלך ממנו מות תמות")? כמו כן יושם לב לזירת האירוע: גן עדן, מקדם לגן עדן, מחוץ לגן עדן וכו', ולהתרחשויות השונות – היכן בדיוק היו?
ליל מכת בכורות
פרופ' משה צפורמאמר זה נולד כתוצר-לוואי של ספר ההולך ונכתב: הקבלות ומערכת השוואות במקרא. עיקרו של הספר הוא: הכוונת הלומד תנ"ך והחוקר לעיין בטקסט בכוחות עצמו, בלי עיון מוקדם במה שכתבו פרשנים וחוקרים, אלא לגשת ישירות אל הכתובים. הוא עצמו יבחין בעניינים הטעונים הבהרה, בקשיים, ואף יגיע לתובנות – ואולי גם לאלה שלא עמדו עליהם עד עתה. רק בשלב שני יפנה הקורא אל ספרות המחקר ואל הפרשנות לדורותיה.
לשם כך, במקום דפי תנ"ך באים בספר דפי טבלאות של חלקים נבחרים מן הטקסט המקראי בטורים מקבילים ובהם קטעים ממקומות אחרים במקרא, להשוואה ולעיון. הקורא הוא עצמו יהיה הפרשן, השואל והמשיב.
המאמר הנוכחי נועד להמחיש את הרציונל אשר מאחורי הספר. לצורך זה, אחרי הצגת הטבלאות על פי שיטתנו, אנו מצרפים גם המחשה של מה ש'קורא פעיל' עשוי להעלות בעצמו מתוך העיון בהן.
הקבלות ומערכת השוואות במקרא
פרופ' משה צפורמאמר זה הוא למעשה מה שעתיד להיות פרק המבוא לספר ההולך ונכתב בשם "הקבלות ומערכת השוואות במקרא".
עיקרו של הספר הוא: הכוונת הלומד תנ"ך והחוקר לעיין בטקסט בכוחות עצמו, בלי עיון מוקדם במה שכתבו פרשנים וחוקרים, אלא לגשת ישירות אל הכתובים. המטרה היא שהוא עצמו יבחין בעניינים הטעונים הבהרה, בקשיים, ואף יגיע לתובנות ואולי גם לאלה שלא עמדו עליהם עד עתה. רק בשלב שני יפנה הקורא אל ספרות המחקר לבקש מידע חיצוני נוסף, בתחום הלשוני, ההיסטורי, הגיאוגרפי, האנתרופולוגי, הראליה והמזרח הקדום בכלל, וכמו כן אל הפרשנות לדורותיה.
במאמר מוצגים טקסטים מקראיים בטבלאות בצורות מגוונות, וללא תוספת פרשנות, אותה ייתן הקורא בעצמו. בטבלאות מובלטים קווי דמיון מכאן וניגודים מכאן, ובשעת הצורך מצורפת הפניית תשומת הלב אל פרטים מסוימים ואל מקומות אחרים במקרא. המטרה היא להפגיש את הקורא ישירות עם הטקסטים ללא תיווך, וכך הוא עשוי להבחין בעצמו מיד במורכבויות שבטקסטים ואולי גם להעלות תובנות משלו.
דרך השימוש בפעלים המקראיים גר״ש ו-של״ח
פרופ' משה צפורלפעלים הגזורים מן השורש של״ח יש במקרא גוונים ושימושים שונים, ביניהם גם בהוראה
של גירוש. כאן רצוננו להצביע על שימוש מתוחכם בפועל זה, לעתים כשהוא בסמיכות
מקום לשורש גר״ש, לעתים כשהוא עומד לעצמו.מאמר זה נולד כתוצר-לוואי של ספר ההולך ונכתב: הקבלות ומערכת השוואות במקרא. אחד
העניינים שצצו מתוך עיסוק בספר בראשית, הוא זוג השורשים של״ח ו-גר״ש והתייחסותם
זה לזה, בין ששניהם מופיעים בסמיכות זה לזה, בין שהשורש של״ח נמצא לבדו.מצוות השבת - טבלת השוואות
פרופ' משה צפורלפניכם טבלה המקבילה בין איזכורי מצוות השבת במקרא ומעמידתם גם אל מול קידוש היום השביעי בבריאת העולם.
אות ברית - טבלת השוואות
פרופ' משה צפורלפניכם טבלת השוואות בנושא "אות ברית" - השוואה בין מצוות שבת למצוות מילה, ועונש למפרי הברית. טבלה זו מהווה בסיס ללמידה מעמיקה בנושא.
ניתן לראות דמיון והקבלה בין מצוות מילה שניתנה לאברם ובין מצוות השבת שניתנה לבני בניו, ישראל; שתיהן מוגדרות כ'אות ברית בין ה' לבין אברם / ישראל'; זוהי ברית בלעדית, ועונשו של המפר אותה: "ונכרתה הנפש ההיא מעמיה". ברית זו מחייבת רק את אברם ואת בני ישראל, ואין בה מחויבות כלשהי מצד ה'. ברית אחרת כרת ה' אחרי המבול, בינו לבין "כל בשר אשר על הארץ", "לדורות עולם", ואף נתן אות: הקשת בענן; אולם ברית זו מחייבת רק את ה', ואינה מטילה על הצד האחר, האדם, מחויבות כלשהי.
ביאור הסימנים המשמשים בטבלאות
פרופ' משה צפורלפניכם טבלה המבארת את הסימנים המשמשים בטבלאות הבאות בסדרה זו לשם השוואה בין מקורות שונים
מגדל בבל - טבלת השוואות
פרופ' משה צפורלפניכם טבלת השוואות בנושא "מגדל בבל" - טבלה זו מהווה בסיס ללמידה מעמיקה בנושא.
המושג 'מגדל בבל' יסודו בסיפור המקראי בבראשית יא. למעשה, שם מסופר על ניסיונם של בני האדם לבנות "עיר ומגדל וראשו בשמים", הוא מקום משכנו של האל, וגם מוגדרת מטרתם המנוסחת במילים : "ונעשה לנו שם, פן נפוץ על פני כל הארץ". בצורה לגלגנית מתוארים ניסיונם זה והפרתו בידי האל, ה'יורד' ארצה כדי לצפות במעשיהם של בני האדם. הסיפור מציג הקבלות בין מעשי בני האדם לבין פעולותיו של האל לביטולם. כך למשל, שאיפתם של בני האדם, "ונעשה לנו שם", המתבצעת מתוך הרמוניה, "שפה אחת", מסתיימת בפארסה: "על כן קרא שמה בבל, כי שם בלל י"י שפת כל הארץ", וכך 'חדלו לבנות העיר'.
השלכה אל הבור - טבלת השוואות
פרופ' משה צפורלפניכם טבלת השוואות בנושא "השלכה אל הבור" - שני סיפורים על השלכת אדם אל הבור למען אשר ימות בו: את יוסף ואת ירמיהו – השוואה בין האירועים.
טבלה זו מהווה בסיס ללמידה מעמיקה בנושא.
יוסף ואשת פוטיפר - טבלת השוואות
פרופ' משה צפורלפניכם טבלת השוואות בנושא "יוסף ואשת פוטיפר". טבלה זו מהווה בסיס ללמידה מעמיקה בנושא.
הסיפור על מה שאירע בין יוסף ובין אשת פוטיפר מופיע שלוש פעמים: פעם כפי שמתאר המספר המקראי, שהוא היודע-כול ואובייקטיבי; פעם שנייה כפי שמציגה זאת אשת פוטיפר לאנשי ביתה (כאשר יוסף נס מביתה החוצה כשהוא עירום, ובוודאי היו שראוהו, והיא נותנת להם הסבר אשר יחפה עליה, 'אליבי' (והסיפור מן הסתם יתגלגל ויגיע לאוזני בעלה, ומוטב שהוא ישמע זאת בנוסח שהיא מעדיפה...), ופעם שלישית – כפי שהיא מספרת לבעלה בשובו אל ביתו. אך יש לשים לב לדקויות שונות, כגון אילו מילים היא נוקטת בדברה אל אנשי ביתה ובדברה אל בעלה.
אפסותו וקוצר ימיו של האדם - טבלת השוואות
פרופ' משה צפורלפניכם טבלת השוואות בנושא "אפסותו וקוצר ימיו של האדם" - אפסותו של האדם וקוצר ימיו מוזכרים במקרא במקומות אחדים, אבל במטרה שונה.
טבלה זו מהווה בסיס ללמידה מעמיקה בנושא.