הרב ד"ר ברוך קהת
נמצאו 21 תוצאות חיפוש
חזון ומעשה
ימי המילואים בפרשת צו
הרב ד"ר ברוך קהתהבדלים בין פרשיות ויקהל- פקודי לתרומה - תצוה שההסבר להם הוא שמשה רואה את התמונה השלמה עם תכליתו של כל כלי ואילו עושי המלאכה אינם רואים את כל התמונה הכללית. זה ההסבר גם להבדלים בין פרשיות תצוה וצו בשבעת ימי המילואים: בזמן הזיית הדם ובפר החטאת. ההבדל הוא בין הצד הרעיוני והצד המעשי, בין חזון להגשמתו.
ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם
הרב ד"ר ברוך קהתהקמת המשכן וחנוכתו נזכרים בשלושה חומשים: שמות ויקרא ובמדבר. במאמר נבחין בין האזכורים השונים, נבהיר את המגמה של הפרשייה שלעצמה ולאחר מכן נראה כיצד מגמה זו תואמת למגמת הספר כולו. לבסוף נגלה כי שלושת הפרשיות יוצרות שלוש תמונות של התגלות ה' והיחס בינו ובין עם ישראל
מטה אהרן כמשמרת לאות לבני מרי
הרב ד"ר ברוך קהתפריחת המטה, לא רק להשקטת המחלוקת על דבר בחירת אהרן ושבטו שבט הלוי משמשת, שהרי לאחר שהודו השבטים במעמד הלוויים "ויראו ויקחו איש מטהו" (שם, כד) מצווה ה' את משה: "השב את מטה אהרן לפני העדות למשמרת לאות לבני מרי ותכל תלונֹתם מעלי ולא ימתו" (שם, כה). נראה, שתפקיד המטה לכלות את כלל תלונות בני ישראל על ה', ולא רק את התלונות הקשורות לעניין בחירת שבט לוי.
היחס למקדש בנבואות ירמיהו ויחזקאל
הרב ד"ר ברוך קהתתאריך פרסום: תשע | |
בשיעור נשווה בין נביאי החורבן ירמיהו ויחזקאל ונבחין בפערים שביניהם. כמו כן, ננסה ללמוד מהו היחס של הנביאים למקדש לפני ואחרי החורבן, לבסוף נלמד כיצד הנבואות הנאמרות מושפעות מאישיותם וחייהם של הנביאים.
ימי המילואים - הציווי (שמות כ"ט) וקיומו (ויקרא ח')
הרב ד"ר ברוך קהתתאריך פרסום: תשע | |
בשמות כ"ט מופיע בהרחבה הציווי שנצטווה משה על קידוש המשכן והכוהנים בשבעת ימי המילואים, ובויקרא ח' מתארת התורה את קיומו של ציווי זה. תיאור קיומו של הציווי דומה מאוד לפרשת הציווי, כשלשונות עשייה מחליפות בו את לשונות הציווי. למרות זאת, ישנם לא מעט הבדלים בין התיאורים. בשיעור יוצגו ההבדלים הללו, וננסה לעמוד על הגורמים להם, תוך התייחסות רחבה יותר להבדלים בין פרשיות של ציווי לפרשיות המתארות את קיומו בתורה.
דוד, נבל ואביגיל - סיפור בבואה לסיפור יעקב ועשיו
הרב ד"ר ברוך קהתתאריך פרסום: תשעא | |
ישנן הקבלות ענייניות ולשוניות רבות בין הסיפור על דוד, נבל ואביגיל (שמואל א' כ"ה) לבין סיפור יעקב ועשיו, וסיפורים נוספים. בשיעור נציג הקבלות אלה, וננסה לעמוד על התרומה של הסיפור בתורה להבנת הסיפור בספר שמואל, ועל התרומה של הסיפור בשמואל להבנת פרטים מסיפור יעקב ועשו.
עין תחת עין כמאפיין של מצוות פרשת משפטים
הרב ד"ר ברוך קהתתאריך פרסום: תשעב | | שעה ו- 9 דקות
האם פירושם של חז"ל ש'עין תחת עין' משמעו פיצוי כספי, תואם את פשוטו של מקרא? שאלה זו העסיקה חכמים רבים מימי התלמוד ועד ימינו. הדיונים בנושא התמקדו בדרך כלל בדין 'עין תחת עין' במנותק מההקשר הרחב שבו הוא מופיע – דיני הנזיקין שבפרשת משפטים. בשיעור ננסה לבחון שאלה זו לאור דינים שונים המופיעים בפרשה לצד דין 'עין תחת עין'. בדיון נתייחס לאופן סידור דיני הנזיקין בפרשה, ולגישה המשפטית העולה ממנו. נברר גם מהי המשמעות הערכית-מוסרית של הגישה המשתקפת בפרשה.
סדר המצוות בפרשת קדושים
הרב ד"ר ברוך קהתתאריך פרסום: תשעב | | שעה ו- 10 דקות
מהו פשר סדרן המוזר של המצוות בפרשת קדושים? לכאורה נראה, שמצוות שבין אדם למקום ומצוות שבין אדם לחברו מופיעות בפרשה בערבוביה. בשיעור נראה, שאין הדבר כן, ומדובר במבנה מאורגן להפליא. לצד הדיון במבנה הכללי נעמוד על ארגון המצוות וחלוקתן ליחידות משנה קטנות הקשורות זו לזו. לבסוף נתייחס גם לשאלת המשמעות הרעיונית של סדר המצוות באופן זה.
הגשמת האידאל בפרטים הקטנים
הרב ד"ר ברוך קהתמנחת הביכורים וקרבן העומר
הרב ד"ר ברוך קהתתאריך פרסום: תשעז |
חז"ל פירשו את מנחת הביכורים עם מנחת העומר. מהם הקשיים של פירוש זה? כיצד התורה שבעל פה איחדה בין שני הקרבנות השונים לדין של קרבן אחד, על אף אופיים השונה של הקרבנות?
פסל מיכה בראי סיפורי התורה
הרב ד"ר ברוך קהתתאריך פרסום: תשעח | | שעה ו- 5 דקות
הסיפור על פסל מיכה וגלגוליו נמצא בחלקו השלישי והאחרון של ספר שופטים. סיפור זה עם הסיפור על פלגש בגבעה שבא אחריו משמשים להצגת המצב הירוד של עם ישראל בתקופת השופטים שבה 'אין מלך בישראל'. בסיפור זה ישנן הקבלות ענייניות ולשוניות רבות לסיפורים שונים מסיפורי התורה. בשיעור נתמקד בתרומה שיש להקבלות אלה להצגת מצבו של העם בתקופת השופטים.
מצוות שאינן במקומן בנאום המצוות
הרב ד"ר ברוך קהתתאריך פרסום: תשעח | | שעה ו- 2 דקות
המצוות הרבות שמציג משה בנאום המצוות שלו בספר דברים (ה'-כ"ו) מסודרות באופן כללי בסדר ברור ועקבי. אך ישנן מספר מצוות שאינן מוצבות במקום שראוי להן לפי העיקרון המנחה את סידור המצוות בנאום. בשיעור נעמוד על העיקרון שעל פיו מסודרות המצוות בנאום, ובעקבות זאת נתייחס לקושי ביחס למצוות שאינן במקומן הראוי לפי עיקרון זה. נאתר את המקום הראוי למצוות אלה במסגרת הנאום, וננסה להציע הסבר להעתקתן ממקומן הראוי למקום בו הן מוצבות.
ירושלים - ממלחמה עולמית לשלום: עיון בפרשת מלחמת המלכים וברית בין הבתרים
הרב ד"ר ברוך קהתתאריך פרסום: תשע"ז | |
לראשונה במקרא מופיעה שלם היא ירושלים בבראשית י"ד. פרק זה קוטע את הרצף הסיפורי של סיפורי אברהם שבפרקים הקודמים, ומעביר את הקורא לעולם אחר של תיאור 'מלחמה עולמית'. אברהם משתלב בסיפור רק באמצעו, בעקבות התערבותו במלחמה עקב שביית לוט. השיעור עוסק במשמעות היחס בין שני חלקי הסיפור – בין תיאור המלחמה שבחלקו הראשון לחלקו השני ששיאו המפגש בין אברהם למלך סדום ומלכיצדק מלך שלם.
פרשיות שאינן במקומן בנאום המצוות
הרב ד"ר ברוך קהתנאום המצוות בספר דברים מחולק לנושאים המסודרים על פי עשרת הדברות, עם כמה פרשיות החורגות ממקומן. במאמר זה נציג כמה חריגות כאלה - נזהה היכן הפרשה היתה ראויה להכתב, ומה היא מלמדת במקומה החדש.
פעמים שאתה מבייש
הרב ד"ר ברוך קהתסיפור מינויו של גדעון כסיפור בבואה
הרב ד"ר ברוך קהתתאריך פרסום: תשע"ג | |
ישנן הקבלות ענייניות ולשוניות רבות בין סיפור מינויו של גדעון כמושיע עמו מיד מדין לבין סיפור מינויו של משה לשליחותו להוציא את ישראל ממצרים. בשיעור יוצגו הקבלות אלה וננסה לעמוד על התרומה של הכרת הסיפור על מינוי משה להבנת הסיפור של מינוי גדעון.
מינויו של גדעון לשופט
הרב ד"ר ברוך קהתתאריך פרסום: תשעט | | 56 דקות
השיעור עוסק בפרשת מינויו של גדעון לשופט על ידי מלאך ה'. פרשה זו מרובה בהקבלות לשוניות למקומות אחרים במקרא. בשיעור מוצגות ההקבלות לסיפור מינוי משה במעמד הסנה, לביקור המלאכים אצל אברהם ולברכת בעז את הקוצרים, ומוצע הסבר לתרומתן של הקבלות אלה להבנת דמותו של גדעון ולהערכת התנהגותו בסיפור זה.
ימי המילואים – ההבדל בין הציווי לקיומו
הרב ד"ר ברוך קהתתאריך פרסום: תשעט | | שעה ו- 7 דקות
בשיעור נעיין בהבדלים בין תיאור קיום הציווי של קידוש המשכן והכהנים בימי המילואים (ויקרא ח) לפרשת הציווי (שמות כ"ט) ונציע שהסיבה להבדלים היא שהציווי של ה' למשה מתייחס אף לצד הרעיוני שהוא בא לבטא, והתיאור של קיומו מתייחס לצד המעשי-ריאלי שלו. הצגת הדברים מתוך נקודת המבט הרעיונית, לעיתים נדרשת לתאר את המעשים בסדר אחר מהנדרש כשבאים ליישמם למעשה.
'ובא אהרן אל אוהל מועד ופשט את בגדי הבד'- הייתכן?
הרב ד"ר ברוך קהתתאריך פרסום: תשפ"א | | שעה ו- 5 דקות
בפרשת סדר עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים מספר קשיים, אך נראה שהקושי הגדול ביותר הוא בפסוק המוצב בכותרת השיעור (פס' כג).
הרב ברויאר בספריו 'פרקי מועדות' ו'פרקי מקראות' התמודד עם הקשיים שבסדר העבודה ובכללם עם קושי זה. אך בעוד שדרכו ליישוב שאר הקשיים משכנעת, הפתרון שהציע לפסוק זה קשה. בשיעור נלך בדרך הכללית שהציע להבנת הפרק, אך ביחס לביאור הפסוק הזה ננסה להציע דרך אחרת.השמיטה והיובל ושורשיהם בפרשת הבריאה וביציאת מצרים
הרב ד"ר ברוך קהתתאריך פרסום: תשפא | | שעה ו- 5 דקות
שתי פרשיות בתורה עוסקות בשמיטה, האחת בפרשת משפטים והשנייה בפרשת בהר. בפרשת בהר, כקומה נוספת על מצוות השמיטה, מופיעה מצוות היובל.
בשיעור נעמוד על הדמיון וההבדלים ההלכתיים והרעיוניים בין שתי הפרשיות העוסקות בשנה השביעית, ועל היחס בין השמיטה והיובל. מתוך כך נברר את השורשים הרעיוניים של מצוות השמיטה והיובל בפרשיות התורה העוסקות בבריאת העולם וביציאת מצרים.
’שמע‘ ’והיה אם שמוע‘ והקשרן בנאום המצוות
הרב ד"ר ברוך קהתתאריך פרסום: תשפ"ג | | שעה ו- 5 דקות
שתי הפרשיות הללו הכתובות בתפילין ובמזוזות שאנו קוראים פעמיים ביום, מקורן בנאום העיקרי של משה בספר דברים - 'נאום המצוות'. בשיעור נעמוד על המבנה של הנאום, ובעקבות זאת על מקומן המרכזי של שתי פרשיות אלה במסגרת הנאום. ניווכח לדעת שעמידה על ההקשר שבו נאמרו הפרשיות תורמת להבנה טובה יותר של תוכנן של הפרשיות.