הרב אורי סמט

נמצאו 10 תוצאות חיפוש

  1. "אחזו לנו שועלים... מחבלים כרמים" – מיהם השועלים וכיצד הם מחבלים?

    הרב אורי סמט

    תאריך פרסום: תשעח | | שעה ו- 4 דקות

    השיר שנלמד מתוך שיר השירים (ב, ח-יז) נפתח בהגעת הדוד מההרים ומסתיים בכך שהרעיה משלחת אותו חזרה אל ההרים שמהם בא בלי להיפגש איתו. מדוע שילחה הרעיה את דודה? נבחן הסברים שונים שניתנו על ידי מפרשי דורנו וחוקריו, ולאחר מכן לאור ניתוח ספרותי של השיר נעלה הצעה להסבר העניין. בחלקו השני של השיעור נזכיר ששיר השירים הוא משל, וננסה להסביר את נמשלו של השיר על פי ההסבר שהצענו לו. 
     

  2. כאשר העברית השגורה בפינו מפריעה לנו לפרש כראוי את התנ"ך

    הרב אורי סמט

    תאריך פרסום: תשעח | | שעה ו- 3 דקות

    בימינו העברית היא שפת הדיבור הטבעית בארץ, ועל כן התחושה היא שלימוד התנ"ך אינו מצריך לימוד שפה. אך האם באמת שפת הדיבור שלנו היא שפת התנ"ך? בשיעור נעסוק במקרים שבהם מילים שינו את משמעותן, והמשמעות שניתנה להן כיום אינה המשמעות שלהן במקרא. במקרים כאלה דוברי השפה העברית העכשווית חושבים שהם מבינים את המילה בתנ"ך, וטעות בידם. ננסה לרכוש כלים לזיהוי מילה שמשמעותה השתנתה, וגם להבין כיצד אירע השינוי הסמנטי המדובר. 
     

  3. מה ראו ישעיהו ויחזקאל בנבואות ההקדשה שלהם?

    הרב אורי סמט

    תאריך פרסום: תשע"ז | | שעה ו- 6 דקות

    ישעיהו ויחזקאל ראו שניהם מראות נשגבים בתחילת דרכם. ישעיהו אמר "ואראה את ה'" (פרק ו), ויחזקאל אמר (פרק א) "ואראה מראות א-להים".  מה ראו ישעיהו ויחזקאל? האם הם ראו מראות זהים או שונים? ננסה לברר מהו המסר הנבואי של כל אחד מהמראות הללו, וכיצד הוא מסייע לנביאים בעיצוב תפיסת התפקיד שלהם. 

  4. 'ויאמר' (פלוני)... 'ויאמר' (אותו פלוני) – מדוע המקרא מפצל לעתים דברי דובר?

    הרב אורי סמט

    תאריך פרסום: תשעט | | שעה ו- 5 דקות

    תופעה לא נדירה בדו-שיח במקרא היא שדובר מצוטט - 'ויאמר פלוני', ובלי שבן-שיחו השיב, כתוב שוב: 'ויאמר אותו פלוני'. בשיעור נתאר את התופעה ונדגים אותה, ולאחר מכן ננסה להסביר מדוע נקט המקרא בדרך זו. נגלה שמודעות לתופעה חושפת פנים חדשות בסיפור הנלמד, והדמויות בו נצבעות לפתע בצבע ברור יותר. מטרת השיעור היא להעניק למשתתפים כלי יישומי שבאמצעותו יוכלו בעצמם ללמוד סיפורים מקראיים ולגלות לבד מה צופן "ויאמר... ויאמר" שבסיפור שלפניהם.

     

  5. אמון ואי-אמון ביחסי דלילה ושמשון וביחסי דלילה והפלשתים

    הרב אורי סמט

    תאריך פרסום: תשעט | | שעה ו- 5 דקות

    שלוש פעמים ניסתה דלילה לעמוד על סוד כוחו הגדול של שמשון - ונכשלה. מה גרם לה להאמין לדברי שמשון אחר ששוב ושוב הוא היתל בה? מה גרם למפנה שהביא לגילוי האמת?
    והיכן היו שולחיה הפלשתים לאורך הניסיונות הללו? דרך השאלות הללו ננסה לעמוד על דמותה של דלילה ועל אופי הקשר בינה ובין שמשון וגם בינה ובין הפלשתים.

     

  6. חלום הצלם - מה למד נבוכדנצר מהצלחתו של דניאל לספר לו את החלום?

    הרב אורי סמט

    תאריך פרסום: תשפא | | שעה ו- 5 דקות

    בסיפור פתרון חלום הצלם של נבוכדנצאר, ניתן דגש רב לגילוי הנסתר - פתרון החלום, ואולי אפילו החלום עצמו, נסתרו מנבוכדנצאר, וגילויו של דניאל מעמיד אותו בעיני המלך במעמד א-לוהי.
    בשיעור נעיין בסיפור החלום ובמסר שלו.

  7. קראתי שמך ה' מבור תחתיות – עיון באיכה פרק ג‘

    הרב אורי סמט | 55 דקות

    פרק ג' במגילת איכה הוא ייחודי ושונה. מבחינת המבנה שלו הפרק כתוב באקרוסטיכון משולש (שלושה פסוקים לכל אות בא'-ב') ובכך הוא ארוך פי שלושה משאר פרקי המגילה. מבחינת התוכן אירועי החורבן כמעט ואינם נזכרים במפורש, ובעיקרו מתוארות חוויותיו הקשות של המקונן בגוף יחיד. בשיעור זה נעיין בפרק, נעמוד על זהותו של המקונן ונראה את התהליך שעובר עליו ביחסו להקב"ה.

  8. השלכת דניאל לגוב האריות

    הרב אורי סמט

    תאריך פרסום: תשפ"ב | | שעה ו- 5 דקות

    בפרק ו' מופיע לכאורה סיפור פשוט על סכנה והצלה ניסית, כאשר דניאל מושלך לגוב האריות וניצל באופן ניסי. אולם, השוואה לסיפורי הצלה אחרים במקרא מראה שבסיפורנו ישנם מרכיבים אחרים ורבדים נוספים שהופכים אותו ליותר מסיפור הצלה פשוט. יותר מכך, פרשנות שנוספה לאורך הדורות מאירה את הסיפור באופן שונה מהמקובל ומאפשרת להציב לו מקבילות מקראיות מפתיעות. 

  9. נס הצפת הגרזן בידי אלישע

    הרב אורי סמט

    תאריך פרסום: תשפא | | 50 דקות

    סיפור נס הצפת הגרזן הוא סיפור קצר החבוי בתוך סיפורי אלישע הארוכים. מה מגמתו של הסיפור הזה? האם הוא נכתב רק כדי לספר על יכולותיו של אלישע הנביא לחולל ניסים? בשיעור ננסה לאתר את נקודות הקונפליקט החבויות בסיפור הקצר הזה, ועל פיהן ננסה לעמוד על משמעות הנס המיוחד.
     

  10. ”אֵיכָה יּועַם זָהָב“ – היש קורטוב של נחמה בקינה הרביעית של איכה?

    הרב אורי סמט

    תאריך פרסום: תשפ"ג | | שעה ו- 2 דקות

    בשיעור נעסוק בפרק ד של איכה. קינה זו מתארת את החורבן ואת הצרות שבאו עמו בביטויים קשים, עזים ומזעזעים. ננסה להבין באיזה שלב משלבי החורבן נכתבה הקינה ומה הם התכנים המיוחדים לה המבדילים אותה משאר הקינות בספר. במוקד העיון נתור אחר קורטוב של נחמה בתוך התיאור המצמרר.