איסור "לא תחמוד" מונע מהאדם להזיק לחברו, אך בעיקר מלמד אותו שיש לו אפשרות לשלוט אפילו ברגשותיו ובמחשבותיו.

מעמד הר סיני חולל מהפכה בכללי ההתחברות שבין האדם לקב"ה - הקב"ה דיבר ישירות עם האדם, והאדם יכול לפנות ישירות אל הקב"ה, ללא מתווכים.

There are many midrashim that focus on Noah and his personality. Given Noah’s role as father of all Mankind, it is easy to understand the great interest that there is in understanding who he was. Noah is also the first individual who received commandments that were incumbent on him and on his descendants – to this day the Seven Noahide Laws are known and carry his name. Perhaps this is why the Talmudic Sage, Rabbi Berechiya compares the personalities of Noah and of Moses. Both of these people brought the message of morality and ethics to the world, each in his own way:

משה עולה אל ה' (א-ב)

ה' קורא אל משה ואומר לו לעלות אל ההר. אמנם לא לבד "אַתָּה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל" (א), אך הכתוב מבהיר ש"וְנִגַּשׁ מֹשֶׁה לְבַדּוֹ אֶל-ה' וְהֵם לֹא יִגָּשׁוּ" (ב).

מעמד הברית (ג-יא)

דיני משפט וצדק (א-ט)

בפסקה זו נמצאים דינים שונים הנוגעים כולם במסר אחד: האדם צריך להיות מוסרי ופועל בצורה ישרה. דנים אלו כוללים פנייה אל האדם מהשורה, למשל: "אַל-תָּשֶׁת יָדְךָ עִם-רָשָׁע" (א), "כִּי-תִרְאֶה חֲמוֹר שֹׂנַאֲךָ רֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ וְחָדַלְתָּ מֵעֲזֹב לוֹ עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ" (ה) "וְגֵר לֹא תִלְחָץ" (ט) וגם דינים לשופטים: "לֹא-תִהְיֶה אַחֲרֵי-רַבִּים לְרָעֹת" (ב) או "וְשֹׁחַד לֹא תִקָּח  כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר פִּקְחִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִים" (ח).

דיני גניבה (א-ג)

הדינים הנוגעים לגניבה התחילו בסוף הפרק הקודם "כִּי יִגְנֹב-אִישׁ שׁוֹר אוֹ-שֶׂה וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ חֲמִשָּׁה בָקָר יְשַׁלֵּם תַּחַת הַשּׁוֹר וְאַרְבַּע-צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה" (כ"א, לז). הפרק שלנו פותח במקרה, בו הנגנב מכה את הגנב. במקרה כזה "אִם-בַּמַּחְתֶּרֶת יִמָּצֵא הַגַּנָּב" (מהי מחתרת? רש"י – בזמן הגניבה; רשב"ם – בלילה) אז "אֵין לוֹ דָּמִים" – כלומר: הנגנב שהכה את הגנב לא מואשם ברצח. אם הרוצח נתפס הוא צריך לשלם קנס ואם אין לו כסף הוא צריך להימכר לעבדות כדי לפצות את הנגנב.

אמר משה ליהושע:

"בחר לנו אנשים" -

שהשוה אותו לעצמו, ולא אמר 'בחר לי',

דרשו רז"ל (מכילתא עמלק פרשה א):

מכאן יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך.

"וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת הָעָם לִקְרַאת הָאֱלֹהִים מִן הַמַּחֲנֶה וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר" (שמות י"ט, יז)

מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק יט פסוק יז

ויתיצבו בתחתית ההר - מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגגית

ואמר: אם מקבלין אתם עליכם את התורה מוטב,

ואם לאו - כאן תהא קבורתכם.

באותה שעה געו כולם ושפכו לבם כמים בתשובה, ואמרו: "כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע".

אמר הקדוש ברוך הוא: ערבים אני צריך.

האם עם ישראל היה אמור להתרחק מן ההר או לעלות אליו? כיצד היה אמור להיראות מעמד הר סיני, ומדוע השתנו התכניות?