התגלות ה' למשה מובילה לוויכוח נוקב. מתברר שהנבואה הישראלית מופיעה מתוך ויכוח ולא מתוך הכרעה.

פרשיית הגאולה מתחילה על ידי הנשים שמגדלות וסובבות את משה ומהן משה רוכש את חוש הצדק שלו, המביא אותו לנישואיו עם ציפורה.

האומנים (א-יא)

לאחר שה' העביר למשה את הציווי לבניית כלי המשכן וכל מה שנוגע לו כעת יש לצאת לפעולה ולמנות את האומנים שיהיו מופקדים על המלאכה. האומנים הם בצאלאל בן אורי בן חור למטה יהודה ואהליאב בן אחיסמך. שניהם יהיו אחראים לבנות את הכלים והבגדים בצורה שבה ה' ציווה.

מצוות השבת (יב-יח)

בשני הפרקים הקרובים מופיעים נספחים לצו המשכן. פרקנו מתרכז במזבח הקטורת, מחצית השקל, הכיור, שמן המשחה והקטורת.

מזבח הקטורת (א-י)

מזבח הקטורת (או מזבח הזהב) נמצא בתוך המשכן בקודש "לִפְנֵי הַפָּרֹכֶת" (ו). המזבח עשוי מעץ ומצופה בזהב, כמו רוב הכלים. גם למזבח הקטורת יש לתת טבעות ובדים (=מוטות) כדי שיהיה אפשר לסחוב אותו ממקום למקום. על מזבח הקטורת, מקטירים קטורת (שהמרשם המדוייק שלה יבוא בסוף הפרק).

מחצית השקל (יא-טז)

בעקבות הפיכת ישראל לעם, פרעה פועל לצמצום הילודה, בדרך שקטה. 

פרקנו מתאר את הדרך למשיחת הכוהנים בימי המילואים.

פתיחה (א-ג)

הפרק פותח בפתיחה לטקס "וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר-תַּעֲשֶׂה לָהֶם לְקַדֵּשׁ אֹתָם לְכַהֵן לִי" (א). טקס המילואים כולל: פר אחד, שני אילים, לחם ומצות מסוגים שונים. התיאור הכללי שמובא בפסוקים אלו מורחב שלב אחרי שלב.

שלב ראשון: "הקרבת" אהרן ובניו (ד-ט) ו"הקרבת" הפר לה' (י-טז)

דיניהם של עבד עברי ואמה עבריה שונים זה מזה, באופן שיאפשר לכל אחד מהם את המסלול הראוי לו להשתקם ולצאת לחירות מן העוני.

פתיחה לבגדי הכהונה (א-ה)

לאחר שה' ציווה על כלי המשכן, בניית המשכן, המזבח שבחצר ובניית החצר כעת ניתן לצוות על ה"כלים" של מי שאמור לשרת המשכן – הכהנים. ה' מצווה בתחילה על בגדי הכהן הגדול ולבסוף מזכיר את הבגדים של הכהנים הרגילים.

האפוד (ו-יג)

מזבח הנחושת (א-ח)

לאחר העיסוק בכלים העומדים במשכן ובבניין עצמו הכתוב עובר לעסוק בחצר המשכן. בחצר המשכן עומדים מזבח הנחושת והכיור (שהציווי עליו יבוא בפרק ל'). מזבח הנחושת (הנקרא גם 'המזבח החיצון' ו'מזבח העולה') עשוי עץ ומצופה בנחושת. גם למזבח יש להכין "בדים" (=מוטות) כדי שיהיה אפשר לסחוב אותו בדרך. ושוב חוזר הפזמון "כַּאֲשֶׁר הֶרְאָה אֹתְךָ בָּהָר כֵּן יַעֲשׂוּ" (ח).

חצר המשכן (ט-יט)

הכהן הגדול איננו אדם פרטי וכך גם הפאר והעושר של בגדיו, אלה, מטרתם, לשרת אותו כמנהיג וכמנהיג בלבד.