מופת התנין , הנמצא בתוך היאור, בא ליצור זעזוע בתוך עולם הסמלים הפרעוני ולהראות לפרעה את כוחו של ה'. ראוי לסופרו כמכה ראשונה, הפותחת את קבוצת מכות היאור. 

פרעה והמצרים דבקו באל המצרי "רע" , ובשמו החמירו את הגזירות, דבר שעלול היה להוביל לחילול ה'. בדבקותו הדתית הוביל פרעה לעימות הישיר - מכות מצרים.

Upon learning that Sarah was married to Abraham and was not a single woman as he had been led to believe, Abimelech sets her free and sends them on their way. But he does more than that. The Torah describes how he also gave a parting gift to the now reunited couple:
“And Abimelech said, ‘Here, my land is before you; settle wherever you please.’ And to Sarah he said, ‘Behold I have given your brother a thousand pieces of silver…’” (Genesis 20:15-16).

"וַיִּתֵּן אֶל מֹשֶׁה כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ בְּהַר סִינַי שְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת לֻחֹת אֶבֶן כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים" (שמות ל"א, יח)

אין מוקדם ומאוחר בתורה.

מעשה העגל קודם לצווי מלאכת המשכן ימים רבים היה,

שהרי בשבעה עשר בתמוז נשתברו הלוחות, וביום הכפורים נתרצה הקדוש ברוך הוא לישראל, ולמחרת התחילו בנדבת המשכן והוקם באחד בניסן.

"ככלתו" - כתיב חסר, שנמסרה לו תורה במתנה ככלה לחתן, שלא היה יכול ללמוד כולה בזמן מועט כזה.

"שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה זֶה לִי לְדֹרֹתֵיכֶם" (שמות ל', לא)

בבלי מסכת הוריות דף יא עמוד ב

רבי יהודה אומר: שמן המשחה שעשה משה במדבר,

כמה נסים נעשו בו מתחלה ועד סוף,

תחלתו לא היה אלא שנים עשר לוגין, ראה כמה יורה בולעת וכמה עקרים בולעים וכמה האור שורף,

ובו נמשח משכן וכליו ואהרן ובניו כל שבעת ימי המלואים, ובו נמשחו כהנים גדולים ומלכים,

"וְעָשִׂיתָ כִּיּוֹר נְחֹשֶׁת וְכַנּוֹ נְחֹשֶׁת לְרָחְצָה וְנָתַתָּ אֹתוֹ בֵּין אֹהֶל מוֹעֵד וּבֵין הַמִּזְבֵּחַ וְנָתַתָּ שָׁמָּה מָיִם" (שמות ל', יח)

לפי שאינו אלא להכשר מצוה לא מנה עשייתו למעלה עם שאר כלים,

ולא היה אלא לרחוץ הכהנים ידיהם [ורגליהם] ומנאו אחר בגדי הכהנים ותקונם.

"וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת" (שמות כ"ח, ב)

לכבוד ולתפארת -

שיהיה נכבד ומפואר במלבושים נכבדים ומפוארים, כמו שאמר הכתוב "כחתן יכהן פאר" (ישעיה ס"א, י). 

כי אלה הבגדים לבושי מלכות הן, כדמותן ילבשו המלכים בזמן התורה. 

כמו שמצינו בכתנת "ועשה לו כתנת פסים" (בראשית ל"ז, ג), שפירושו מרוקמת כדמות פסים, והיא כתונת תשבץ כמו שפירשתי, והלבישו כבן מלכי קדם.

"וְעָשִׂיתָ אֶת הַקְּרָשִׁים לַמִּשְׁכָּן עֲצֵי שִׁטִּים עֹמְדִים" (שמות כ"ו, טו)

ועשית את הקרשים -

היה לו לומר 'ועשית קרשים', כמה שנאמר בכל דבר ודבר, ומהו "הקרשים"? 

מאותן העומדין ומיוחדין לכך.

יעקב אבינו צפה ברוח הקדש ונטע ארזים במצרים,

וכשמת צוה לבניו להעלותם עמהם כשיצאו ממצרים,

אמר להם, שעתיד הקדוש ברוך הוא לצוות אתכם לעשות משכן במדבר מעצי שטים,

ראו שיהיו מזומנים בידכם.

התגלות ה' למשה מובילה לוויכוח נוקב. מתברר שהנבואה הישראלית מופיעה מתוך ויכוח ולא מתוך הכרעה.

פרשיית הגאולה מתחילה על ידי הנשים שמגדלות וסובבות את משה ומהן משה רוכש את חוש הצדק שלו, המביא אותו לנישואיו עם ציפורה.