אבימלך הרג את אֶחיו על אבן אחת. אבן אחת נפלה על ראשו והרגה אותו.

אנשי סוכות ופנואל יכלו להיות לעזר ללוחמים העייפים אך סירבו. בחזרתו מעניש גדעון את הערים בצורה שונה, כל אחת לפי התנהגותה.

סיפורו של יפתח ממחיש לנו כיצד גם אדם פשוט בעל עבר מפוקפק יכול להפוך לאדם גדול ולהוות דוגמא באמונתו.

"וַיָּסִירוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר מִקִּרְבָּם וַיַּעַבְדוּ אֶת ה' וַתִּקְצַר נַפְשׁוֹ בַּעֲמַל יִשְׂרָאֵל" (שופטים י', טז)

והנה קצר רצון ה' יתברך מהושיע אותם תשועה שלימה כמו הענין בתשועות הקודמות, בסבת עמל ישראל.

אמר זה על דרך "דברה תורה כלשון בני אדם" שהם כאילו סבבו לה' יתברך עמל ויגיעות להצילם ולשוב להצילם פעמים רבות מצד היותם שונים במרים, ככלב שב על קיאו, וכאילו הלאוהו על זה.

חלוקת הפרק: 
1. פס' א-ה: רשימת שופטים קצרה
2. פס' ו-יח: חטא העם, העונש והזעקה לה' 

1. פס' א-ה: רשימת שופטים קצרה 

חלוקת הפרק: 
1. פס' א-ו: המלכת אבימלך
2. פס' ז-כא: משל יותם
3. פס' כב-נז: המחלוקת עם אבימלך ונפילתו  

כפי שניתן לשים לב סיפורו של אבימלך שונה משאר סיפורי השופטים בכך שלא מדובר על שופט מושיע הבא להציל את העם מידי משעבד. הסיפור הוא למעשה סיפור המשך לסיפור גדעון ומציג לפנינו את הסכנה שבמוסד המלוכה במיוחד כאשר מדובר על מלוכה כפויה ואלימה.

1. פס' א-ו: המלכת אבימלך  

Towards the end of Parashat Emor, the Torah relates a difficult and painful story – the story of the blasphemer.

There came out among the Israelites one whose mother was Israelite and whose father was Egyptian. And a fight broke out in the camp between that half-Israelite and a certain Israelite.

The son of the Israelite woman pronounced the Name in blasphemy, and he was brought to Moses—now his mother’s name was Shelomith daughter of Dibri of the tribe of Dan (Vayikra 24:10-11).