The sins that are likened to a menstruous woman are not so severe, for they are sins that are implanted in man's soul and are part of human nature. Such transgressions are not severe enough to be regarded as a corruption of the soul that totally veers from human nature. Sin that is likened to a menstruous woman testifies to human weakness rather than moral corruption.

יחזקאל מתאר עונש חסר תקדים על עברות חסרות תקדים. המצב הרוחני הקשה שעם ישראל התדרדר אליו הביא לעונש הקשה של דבר, חרב וגלות.

יחזקאל מנבא על חורבן קשה ביותר, למרות שחורבן המקדש יגרום לחילול השם בעיני הגויים. אך לבסוף, דווקא מצב זה יוביל את העמים להבנה עמוקה יותר של גדולת ה'.

"וְאַתָּה קַח לְךָ מַחֲבַת בַּרְזֶל וְנָתַתָּה אוֹתָהּ קִיר בַּרְזֶל בֵּינְךָ וּבֵין הָעִיר וַהֲכִינֹתָה אֶת פָּנֶיךָ אֵלֶיהָ" (יחזקאל ד', ג)

וענין קיר ברזל לשני דברים:

האחד לחוזק הברזל, שלב ישראל חזק כברזל,

והשחרות לשחרות הברזל, משל לעונותיהם שהם שחורים וכעורים, כמו שדמה אותם לתאנים השחורים, והם רחוקים מלהלבין, והם מבדילים בינם לבין אלהים כקיר המבדיל בין בית לבית.

נביא שלא מאמינים לו, ושמצווה לשתוק, צריך להשתמש במעשים סמליים חזקים כדי להעביר את המסר.

Our Sages learn many of laws pertaining to prayer from one person – Hannah.  What was so special about her way of praying that made them derive the laws from her?  Is there anything else we can learn from her prayers, above and beyond the practical-halakhic aspects?

The words tfila (prayer) and plilim (judgement) share a common root p-l-l.  This is one of the surprising new lessons learnt from Hannah that we can apply when we come to pray before God.

"And she was bitter in spirit, and she prayed to the Lord, and wept." (1:10).

השליחות הנבואית קשה ליחזקאל עד מאוד. אך יד ה' החזקה כופה עליו את הנבואה, ויחד עם זאת תומכת ומלווה אותו.

את נבואת "ואכלת פרי בטנך בשר בניך ובנותיך אשר נתן לך ה' אלהיך" (דברים כ"ח) ניסו ירמיהו ויחזקאל לעדן בנבואתיהם. אך המדרש אינו מרפה מתמונת הזוועה ומתאר אותה בתיאור בלהות. את קיום הנבואה הנוראה הוא תולה בהתפוררות ושבירת כל מרות במקדש ה'.