יום ה' הראשון במקרא הוא כנראה יום יציאת מצרים ומכת בכורות שקדמה לה. יום ה' מופיע פעמים רבות בנביאים, ולעולם הוא בבואה של יום ה' על מצרים.

נבואת החורבן הראשונה של יחזקאל על מצרים חושפת לנו במפתיע פרטים חשובים על המצור על ירושלים

בסיפורו של עגנון, המלבוש מסמל את נשמת האדם. התיקון של המלבוש מסמל את ההזדמנות לתקן "כל עוד הנר דולק". הכתם מסמל את החטא, והכיבוס מסמל את התיקון. הסיפור מציב מראה מול כל אחד מישראל, ומתכתב עם סיפור יונה הנביא. הסיפור מתאר את האדם המתקשה לקחת אחריות על מעשיו. 

נגיד צור חשב שחכמתו היא כחכמת אלוקים, אך הוא אפילו אינו החכם באדם, דניאל עולה עליו ביכולתו לדעת פתרון חלומות.

כשמעצמה משמעותית נופלת, גם עם ישראל מקונן. איננו מנותקים מהפוליטיקה העולמית.

לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

נגיד צור הרגיש שהוא חי בגן עדן. כמו אדם הראשון הוא יגורש מ"גן העדן", אל השבי הבבלי, וימות.

צור רואה עצמה נייטרלית, ומתייחסת למתרחש מסביב בעיניים אדישות של אנשי עסקים. היא עושה ניצול ציני של החורבן המתרגש על ירושלים בשביל לגזור קופון מההזדמנות שנוצרה.

היחסים שבין צור לבין ישראל עברו תהפוכות שונות במהלך השנים. בתחילה היו היחסים מתוקנים, ויחסי אחווה שררו בין שני העמים. אנשי צור היו ידועים כאומני בנייה, והם בנו את ארמונו של דוד ואף סייעו בבניית בית המקדש. אך היחסים הטובים, ואולי הטובים מדי, החלו אט אט להתרופף.

הגויים צריכים שיעור בידיעת ה'. אם חורבן ירושלים לא הביא אותם לידיעת ה', הם יסבלו חורבן בעצמם, ואז יגיעו למסקנה הנכונה.