יחזקאל הכיר את התרבות הפניקית ובפרקנו אנחנו מקבלים הצצה אל גן העדן המיתולוגי של הפניקים. האם הוא דומה לגן העדן שלנו?

חירם מלך צור היה שותף של המלך שלמה בבניין המקדש, אך התגאה יותר מדי, ולכן באה הנפילה הגדולה. ממלכה יכולה להגיע להישגים גדולים, אך הגאווה עלולה להפיל, גם את הגויים וגם את ישראל. על האדם להזהר לעשות הישר, בצניעות.

מה היה היצוא של ארץ ישראל על האניה הצורית? ומה גרם לאנשי ישראל לנטות אחר האלילים של צור?

מדוע הנביא מתאר בפירוט כה רב את אימפריית הספנות והמסחר של צור? כדי לומר ליהודים שבסופו של דבר הגדולה הזו תיגמר, והעוצמה הרוחנית של עם ישראל היא זו שתמשיך להתקיים. 

"וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם אֲנִי אֱלֹהֵיכֶם נְאֻם אֲדֹנָי ה'" (ל"ד, לא)

כשתהיו צאן מרעיתי, שארעה אתכם דעה ובינה והשכל, אז תקראו אדם לא צאן ובהמה.

כי כשיתפתה האדם לתאות העולם, הנה הוא בהמה לא אדם, כי בגשמיות ישתתף האדם עם הבהמה, הוא וחמורו אוכלין באבוס אחד.

מה קורה כשהרועה פוחד מתגובת הצאן ומתרפס לפניהם? 

"לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא יִגְבְּהוּ בְקוֹמָתָם כָּל עֲצֵי מַיִם, וְלֹא יִתְּנוּ אֶת צַמַּרְתָּם אֶל בֵּין עֲבֹתִים, וְלֹא יַעַמְדוּ אֵלֵיהֶם בְּגָבְהָם, כָּל שֹׁתֵי מָיִם:  כִּי כֻלָּם נִתְּנוּ לַמָּוֶת אֶל אֶרֶץ תַּחְתִּית, בְּתוֹךְ בְּנֵי אָדָם אֶל יוֹרְדֵי בוֹר" (ל"א, יד)

וזה אזהרה אל מלכי מצרים ואשור

יזהרו כל עצי מים שלא יגבהו בקומתם,

וידעו כי מימי השפע בא מה', הוא המשפיל אף מרומם.

"ולא יתנו את צמרתם"- רוצה לומר שמלכיהם לא יגבהו על מלכים אחרים,

The Fast of Gedalya, commemorating the tragic murder of the leader of the remnant in Judah after the Destruction of the First Beit HaMikdash, is also the third day of the Asseret Yemei Teshuva (Ten Days of Repentance) and the first day of Slihot for Asseret Yemei Teshuva. In Ashkenazi communities the central prayer of today’s Slihot is called Horeita Derekh Teshuva L’Bat HaShoveivah (You have shown the path of repentance to the wayward daughter).

"בֶּן אָדָם אֱמֹר לִנְגִיד צֹר כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' יַעַן גָּבַהּ לִבְּךָ וַתֹּאמֶר אֵל אָנִי מוֹשַׁב אֱלֹהִים יָשַׁבְתִּי בְּלֵב יַמִּים וְאַתָּה אָדָם וְלֹא אֵל וַתִּתֵּן לִבְּךָ כְּלֵב אֱלֹהִים" (כ"ח, ב)

גבהות הלב הוא מה שאדם חושב את עצמו במעלה יתר שאת ממה שהוא באמת,

והוא תועבה אצל ה', כמו שכתוב: "תועבת ה' כל גבה לב"

ולכן אמר שהעונש המיועד עליו יהיה בעבור שגבה לבו עד שייחס לעצמו אלהות מצד גבהות הלב,