במשל הסיר החוזר ומוזכר בפרקנו מתגלים גודל האסון וחומרת החורבן, כאשר אפילו לאחר ליבון כבד החלאה והטומאה לא עוזבות את הסיר. על כן אין פתרון אחר מלבד חורבן מוחלט.

אפילו בסופו של הספר יונה ממשיך להתנגד לרעיון התשובה, וממשיך לטעון שהתשובה פוגעת במידת האמת, והוא מוכן אף למות בגלל זה.

אנשי נינווה חסרי אונים מול הזעם האלוקי, והתיקון שלהם הוא חיצוני בלבד. השערוריה היא שה' מקבל את התשובה השטחית הזו. על כך כועס יונה.

ספר יונה מהווה בירור של מהות התשובה. יונה, הנאמן לאמת הפנימית שלו, מתווכח על עצם רעיון התשובה: כיצד יתכן לקבל את תשובת החוטא אשר מרד בה'?

בפיוט המובא לפנינו, אותו כתב ר' שלמה אבן גבירול, מתוארת שיחתן של שתי האחיות החוטאות, אהלה ואהליבה. בשיחתן הן מתנות זו באזנה של זו את כל הצרות אשר התרגשו ובאו עליהן בעקבות חטאיהן. פיוט זה הוא חלק מסדר הקינות הנאמרות בתשעה באב.

Yom Kippurim (literally the Day of Atonement) is commemorated from the ninth day of the seventh month in the evening until the tenth day of the seventh month in the evening (Leviticus 23, 26-32).

Yom Kippurim is described as Shabbat Shabbaton  in an emphatic command to rest and refrain from work (Leviticus 23, 28; 23, 32).

Ramban’s comments on verse 26 of Chapter 32 have a great deal of meaning in terms of understanding Jewish History. Ramban focuses on the word af’eihem, which, he argues, is a compound word meaning “However, where are they”? The verse comes in the midst of the Song of Haazinu, at a point where Israel has abandoned God. God is angered and the people are to be punished with exile.

What is the nature of teshuva? What is teshuva all about? What is considered legitimate teshuva and what is not? A pattern of teshuva of some sort, Divine salvation, and a dialogue between God and Yona ensues. Yona may yearn for strict judgment, but God takes account of human fallibility and tempers justice with mercy. On Yom Kippur afternoon, we plead that God have mercy regardless of whether our teshuva is human and flawed, or objectively ideal.

"דַּבֵּר וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' הִנְנִי עָלֶיךָ פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם הַתַּנִּים הַגָּדוֹל הָרֹבֵץ בְּתוֹךְ יְאֹרָיו אֲשֶׁר אָמַר לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי" (כ"ט,ג)

מכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מסכתא דשירה פרשה ח 

מי כמוכה באלים ה': מי כמוך - באלו שקורים עצמם אלוהות.

פרעה קרא עצמו אלוה שנאמר "יען אמר לי יאורי ואני עשיתני" (יחזקאל כ"ט, ג),

וכן סנחריב, שנאמר "מי בכל אלהי הארצות וגו'" (מל"ב י"ח, לה),

שלושה פרקים מוקדשים לתיאור חורבנה של צור הבוטחת. מיקומה של העיר הקשה מאוד על נסיונות הכיבוש לאורך ההיסטוריה