יהושפט, כמו אביו, זוכה לנס בעקבות השענותו על ה' - עמון ומואב הורגים זה בזה והוא אינו צריך להלחם בהם. 'עמק ברכה' נדרש שמו על שם המאורע, ויתכן שהוא אותו 'עמק יהושפט' הנזכר בנבואת יואל.

שתי מעלות של יהושפט מוזכרות בפרקנו: האחת, הוא מלמד את העם תורה ואף דואג להשלטתה באמצעות מערכת המשפט, והשניה, מקבל את תוכחות הנביאים. 

בפרק ח' מתוארים כמה ממעשי שלמה, בהם ניכרת המגמה לפאר את בית דוד. מהתיאורים השונים ניתן ללמוד שמלכות שלמה יונקת מן הקודש, והקשר אל הקודש הוא שקובע את יציבות המלכות.

יש דימיון רב בין מעשי יהושפט למעשי אסא אביו, הן בתחום הדתי והן בניהול הממלכה, אך יהושפט עולה על אסא במעשיו.

הצגת המלך אסא בספר דברי הימים שונה מהצגתו בספר מלכים ומשקפת את ההבדל בין שני הספרים ביחסם אל המלכים. ספר מלכים מציג את מלכי יהודה כחיוביים באופן יחסי למלכי ישראל, לעומת זאת, ספר דברי הימים מציג רק את מלכי יהודה ולכן גם מפרט את חטאיהם.

מתוך עדויות ארכיאולוגיות וגיאולוגיות ניתן להבין את מהלך הקרב בין יהושפט לבין בני עמון ומואב.

"וַיְהִי אַחֲרֵי-כֵן בָּאוּ בְנֵי-מוֹאָב וּבְנֵי עַמּוֹן וְעִמָּהֶם מֵהָעַמּוֹנִים, עַל-יְהוֹשָׁפָט לַמִּלְחָמָה" (דברי הימים ב כ', א)

"ועמהם מהעמונים" -

אמרו במדרש שהם בני שעיר, כי כן זוכר אותם בסוף הענין (פס' כג),

וקראם "עמונים" כי התנכרו והתחפשו ולבשו בגדי עמונים, כדי שלא יכירום בני ישראל,

לפי שהיו תחת יד מלכי יהודה עד שפשעו בימי יהורם בן יהושפט.

ויתכן לפרש שהיו אומה אחרת נקראו בני עמונים,

מה קרה ביום הכיפורים בזמן חנוכת המקדש? האם קיימו אותו או לא?

ספר דברי הימים מתאר את חנוכת המקדש באופן שונה מעט מספר מלכים. מה הסיבה להבדלים אלה?

עמודים

x