בפרק ב' מוכיח מיכה את המנהיגים על חטאים חברתיים, שנעשים בגלוי לאור היום, שמתבטאים בעיקר בגזל ועשיקת העניים, מבלי שיהיה מי שיעצור בעדם. לכן, הוא מנבא שה' יפרע מישראל, יחריב את שומרון ויעניש אותם ביד קשה. כתגובה, העם מתנגדים להטפות הנביא בטענה שהקב"ה רחמן, ומיכה יוצא כנגד טענה זאת. בהמשך, מוכיח הנביא את העם על הקשבתם לנביאי השקר. לבסוף, מנבא מיכה נחמה, שהעם ישובו לאחר הגלות ויחזרו לארץ כשמלכם לפניהם וה' בראשם.