במזמור נ' מתאר המחבר את צביעות האנשים אשר מקשטים עצמם בפולחן חיצוני, אך בפנים אינם משפרים את מעשיהם הרעים ולא מבינים את תכלית הקורבנות. לכן הקב"ה דן את אותם האנשים ומוכיח אותם כי הזבחים הם לא העיקר אלא תיקון המעשים וההתוודות על החטאים.