פרקנו ממשיך לספר על נדודי הארון והחזרתו מערי הפלישתים לישראל.

הפלישתים מעבירים את ארון ה' לבית שמש (א-יב)

"וַיַּעַן אֶחָד מֵהַנְּעָרִים וַיֹּאמֶר הִנֵּה רָאִיתִי בֵּן לְיִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי יֹדֵעַ נַגֵּן וְגִבּוֹר חַיִל וְאִישׁ מִלְחָמָה וּנְבוֹן דָּבָר וְאִישׁ תֹּאַר וַה' עִמּֽוֹ" (שמואל א ט"ז, יח)

 

ארון ה' הובא על ידי ישראל אל המערכה (בפרק הקודם), ונלקח בשבי על ידי הפלישתים. הוא נודד בשלוש תחנות:

תחנה ראשונה: מאבן העזר לאשדוד (א-ז)

ארון ברית ה' מובל מאבן העזר אל אשדוד, שם שוכן בית דגון, האל הפלישתי. למחרת הפלישתים קמים ורואים שהפסל של דגון נפגע, ויום לאחר מכן הוא נמצא שבור מול הארון.

בשלב השני פוגעת מגפה קשה באנשי העיר אשדוד וסביבותיה, וזו מביאה אותם למסקנה: "לֹא יֵשֵׁב אֲרוֹן אֱ-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל עִמָּנוּ כִּי קָשְׁתָה יָדוֹ עָלֵינוּ" (ז).

פרקנו מספר על המלחמה של ישראל בפלישתים ועל המחירים הכבדים של המלחמה. בחלק השני מופיע הדיווח לעלי וההשלכות.

המלחמה (א-יא)

פרקנו מספר בצורה ציורית על הנבואה הראשונה שמקבל שמואל.

ה' קורא לראשונה לשמואל (א-ה)

לילה. שמואל שוכב בהיכל ה'. הכתוב מבהיר שבימים ההם "אין חזון נפרץ" (א), כלומר הנבואה לא נפוצה. במהלך הלילה, שומע שמואל קול הקורא לו. מיד שמואל אומר "הנני" ומגיע לעלי. עלי אינו מבין מה שמואל הנער רוצה ממנו, ומחזיר אותו לישון.

ה' קורא שנית לשמואל (ו-ז)

תפילת חנה (א-י)

לאחר סיפור הולדת שמואל, מובאת כאן תפילתה של חנה. חנה משבחת את ה' ומדגישה את גדלותו של ה' לשנות את המציאות מקצה אחד לקצה אחר, כמו למשל: "ה' מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר מַשְׁפִּיל אַף מְרוֹמֵם" (ז).

בני עלי מול שמואל (יא-כא)

שאול היה צדיק מדי כשחמל על עמלק ורשע מדי כשציווה להרוג את כוהני נוב. מתברר שכאשר המשקל הנפשי נוטה יותר מדי לכיוון אחד, האיזון מתערער, ועלולים להגיע למקומות קשים.

לפי המדרש, דוד לא הבין מדוע ה' ברא את מידת השטות. לאחר הסיפור עם אכיש מלך גת, שבו השיגעון הציל את דוד, דוד מבין שיש זמן שגם השטות נצרכת, ומודה לה' עליה.

"וְשָׁם אִישׁ מֵעַבְדֵי שָׁאוּל בַּיּוֹם הַהוּא נֶעְצָר לִפְנֵי ה' וּשְׁמוֹ דֹּאֵג הָאֲדֹמִי אַבִּיר הָרֹעִים אֲשֶׁר לְשָׁאוּל" (שמואל א כ"א, ח)

 

זכר שהיה שם בנוב איש אחד מעבדי שאול ושמו דואג האדומי,
והוא מבני ישראל היה אבל לפי שהיה גר בארץ אדום נקרא אדומי...
ובדברי חכמינו ז"ל (מדרש תהלים מזמור נ"ב ובילקוט חלק ב' דף י"ט ע"א):
ר' יהושע אומר מנכח למעלה אדומים היה... ועל שם עירו נקרא כן.

Pages

x