מזמור זה יסודו במזמור חוכמה, מכיוון שעיקר המזמור הוא דידקטי ופונה אל השומע, ומשכנעו שיש לשמור את דרך ה'. המזמור נפתח בכותרת "לְדָוִד" (א).

יש לבטוח בה' (א-יא)

מזמור זה יסודו בתפילת היחיד או במזמור מספרות החוכמה. המזמור נפתח בכותרת: "לַמְנַצֵּחַ לְעֶבֶד ה' לְדָוִד" (א). 

תיאור דרכי הרשע (ב-ה)

בפתח המזמור המשורר מגדיר את נושאו: "נְאֻם פֶּשַׁע לָרָשָׁע בְּקֶרֶב לִבִּי" (ב). המשורר מפרט את התנהגות הרשע: "כִּי הֶחֱלִיק אֵלָיו בְּעֵינָיו לִמְצֹא עֲוֺנוֹ לִשְׂנֹא. דִּבְרֵי פִיו אָוֶן וּמִרְמָה חָדַל לְהַשְׂכִּיל לְהֵיטִיב. אָוֶן יַחְשֹׁב עַל מִשְׁכָּבוֹ יִתְיַצֵּב עַל דֶּרֶךְ לֹא טוֹב רָע לֹא יִמְאָס" (ג-ה).

שבח לה' (ו-י)

מזמור זה יסודו בתפילת היחיד. המזמור נפתח בכותרת הקצרה: "לְדָוִד" (א).

בקשת המשורר להושעה מאויבים (א-י)

מזמור זה יסודו בשבח לה' והיחס לצדיקים. המזמור נפתח בכותרת: "לְדָוִד בְּשַׁנּוֹתוֹ אֶת טַעְמוֹ לִפְנֵי אֲבִימֶלֶךְ וַיְגָרְשֵׁהוּ וַיֵּלַךְ" (א) והוא מסודר לפי הא"ב. 

ברכה לה' (ב-ד)

המזמור פותח בברכה שהמשורר מברך את ה': "אֲבָרְכָה אֶת ה' בְּכׇל עֵת תָּמִיד תְּהִלָּתוֹ בְּפִי" (ב), ואף מזמין את השומעים לברך את ה' גם כן: "גַּדְּלוּ לַה' אִתִּי וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו" (ד).

עידוד ליראי ה' (ה-יא)

גם אם במבט של נער, צדיק ורע לו רשע וטוב לו, הרי שבמבט של זקן, במבט ארוך טווח של דור ואף דורות, ברור שסוף האמת והטוב להתגלות "ולא ראיתי צדיק נעזב".

במרכז הפרק שלפנינו עומד פסוק בודד, מיוחד במינו, הממחיש בדרך כתיבתו הייחודית את סופם הצפוי של הרשעים: כיליון.

מזמור ל"ו הינו מן המופלאים בספר תהילים: ראשיתו בנאום דמגוגי שנושא היצר הרע בקרב לבו של דוד המלך, במגמה למושכו ברשתו. הֶמְשֵׁכו, בנסיקה מפתיעה למרומי שמים לחוויות עליונות, וסיומו, בהתמודדות מחודשת עם פיתויי היצר הרע דווקא מתוך אותה נקודת מבט עליונה.

דוד המלך מעיד על עצמו שבשעת מצוקה ומחלה התפלל על אויביו ואף עינה נפשו בצום למען רפואתם, אך מה פשר הביטוי "וּתְפִלָּתִי עַל חֵיקִי תָשׁוּב" (יג)?

לא רק אירועי משבר או שיא מעוררים אדם לשפוך את נפשו. גם הבנת העולם, רעיונות מוסר, עמידה בפני החכמה והלקח, גם הם מעוררי תפילה. תפילת המתבונן, המנסה להבין, גם היא תפילה, ולא פחות מתפילות אחרות. כזו היא התפילה בפרקנו המיוסדת על סדר האלפבית.

El pedido de David (versículos 1-3)

Después de construir su casa y trasladar el Arca de Dios, David se sintió incómodo con el hecho de que su casa era de cedros mientras que el Arca de Dios estaba ubicada en una simple tienda. Es por ello que se dirige al profeta Natán y antes que David alcance a formular una pregunta, Natán le manifiesta claramente: “"Anda, haz todo cuanto está en tu corazón, porque el Señor está contigo" (versículo 3)

El rechazo de Dios al pedido de David (versículos 4-17)