Near the end of Slihot every night, the evocative piyut “Mi She’Ana” (“He Who Answered”) is recited. It recounts Biblical personalities whom God answered and helped in their times of crisis or distress, and turns to God to answer us as well.

The first lines of Mi She’Ana read: “He who answered Avraham on Mount Moriah—He will answer us” and “He who answered Yitzhak his son as he was bound on the altar- He will answer us.”

"נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר אֱלֹהֵיכֶם" (ישעיהו מ', א)  

 

מדרש זוטא - איכה (בובר) פרשה א ד"ה [טז] דבר אחר

דבר אחר "נחמו נחמי עמי" (ישעיה מ', א) - למי צריכים לנחם - לי או לה? 

למי שמתה אשתו למי מנחמים? לא לבעל? כך נמשלה ציון למתה, שנאמר: "במחשכים הושיבני כמתי עולם" (איכה ג', ו), לא לי צריכים לנחם? נחמוני, נחמוני. 

The first and last sections of Psalm 27 reflect David's contradictory stance towards God.

On the one hand, he says "...my light, my salvation...;" on the other hand he begs, "Hide not Your face from me, Do not withhold Your help in anger..." How can the psalm posit such inconsistent feelings by a man towards his God?

לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

"וַיִּפְסֹל שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וַיַּשְׁכֵּם מֹשֶׁה בַבֹּקֶר וַיַּעַל אֶל הַר סִינַי כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֹתוֹ וַיִּקַּח בְּיָדוֹ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים" (שמות ל"ד, ד)

לפי דברי חז"ל, עלה משה להר סיני שלוש פעמים, בפעם השלישית (החל מכ"ט באב ועד יום הכיפורים) מחל ה' לישראל על חטא העגל, ולכן ימים אלה נקבעו לימי מחילה וכפרה.

סדר עולם רבה, פרק ו

מתעים הם שבילי המדבר הרבים. לעתים קרובות דומות הגבעות זו לזו עד להפליא, ובגיאיות הרבים המתפתלים ביניהן אין למצוא עזר להתמצאות. וכמו הצאן התועה במדבר כך גם עם ישראל תועה בדרכי המדבר העולמי ומחפש את דרכו אל נווה מרעיתו הטוב.

כמו מגנט רב עוצמה נמשכו היהודים בכל הגלויות אל השליטים ההגמוניים ונצמדו לחסותם.

למרות שירמיהו מתאר את נבוכדנאצר כעבד ה', אשר יקיים את רצון ה' להחריב את יהודה, הוא שמח על מפלת בבל, מפני שהם הקצינו ופגעו בחלשים.

מדהים לקרוא כרוניקה בבלית מימי נבוכדראצר ולגלות שם התאמה מדויקת לנבואות ירמיהו

מיקומן של נבואות העמים בספרי הנבואה מהווה הפרדה בין תקופות שונות. בפרק מ"ט ירמיהו מדבר על עמים שמלכתחילה לא עזרו ליהודה או החלישו את יהודה לקראת החורבן.

Pages

x