"הִנֵּה יוֹם בָּא לַה' וְחֻלַּק שְׁלָלֵךְ בְּקִרְבֵּךְ" (זכריה י"ד, א)

הנה יום בא לה' וגו' - אחרי אומרו ענין חבלי משיח באומרו "וצרפתים" וכו', "ובחנתים" וכו' (זכריה י"ג, ט), בא עתה ופירש באיזה דרך יהיה, ואמר: "הנה יום בא וגו'", ואמר אל יעלה על רוחך שיום החבלי משיח הוא מתייחס אל הרוגז והדין, כי אם "יום בא לה'" הוא שם הרחמים, כי תחלתו בלבד קשה לנכות חלאת אשמת דבר וסופו רחמים כאשר יבא בסיעתא דשמיא, כי בתחלה "וחולק שללך בקרבך" ירושלם.

לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

"מַשָּׂא דְבַר ה' בְּאֶרֶץ חַדְרָךְ ..." (א)

חדרך היא עיר וארץ בסוריה הצפונית, המוזכרת גם בכתובות ארמיות ואשוריות.

על פי המקורות האשוריים, מרדה חדרך באשור והיא נכבשה על ידי אשור בשנת 738 לפנה"ס, והפכה להיות פחווה אשורית.

מקור משנת 689 לפנה"ס, מספר שבחדרך ישב נציב אשורי.

איזכורה של חדרך בספר זכריה מימי הבית השני, בתקופת השלטון הפרסי, מלמד שככל הנראה העיר הייתה קיימת גם בתקופה זו, אולם אין לנו מידע מה עלה בגורלה.

לחוקרים אין זיהוי מוסכם של המקום.
 

לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

מלאכי הנחיל לדורות את הכמיהה לבואו של אליהו. לא של ישעיהו והושע, עמוס ומיכה – מדוע?

בסוף נבואתו מעודד הנביא את העם לקראת התקופה הבאה, בה תפסק הנבואה, ולא יהיה קשר ישיר עם ה'. הנביא מבהיר שעדיין ישאר הקשר עם ה' דרך התורה ופירושיה, והקשר בין האבות לבנים והעברת המסורת מאב לבן הם שימשיכו לְשַׁמֵּר את הקשר בין העם לה'.

מלאכי ניצב עם עזרא במאבק הגדול נגד נישואי נכריות, שהתרבו ביהודה, וראה בהם בגידה וחילול הברית

מה דורש הנביא מהכהנים? לא רק להקפיד על הלכות המקדש, אלא גם לחנך את העם. בנוסף לכך הוא מוכיח את העם על נישואי התערובת. 

לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

"וַיֹּאמֶר ה' אֵלָי עוֹד קַח לְךָ כְּלִי רֹעֶה אֱוִלִי" (זכריה י"א, טו)