אומות העולם סבורות שעם ישראל הם אומה ככל האומות, וזה מה שנותן להן את המוטיבציה לצאת ולהילחם בישראל. אך הן מחטיאות את הנקודה העיקרית – גם אם כלפי חוץ הכל נראה אותו דבר, במהות הפנימית מלחמה נגד ישראל היא בעצם מלחמה נגד הקב"ה. ולמלחמה כזו אין סיכוי.

בשעתו הקשה של דוד, בברחו מפני אבשלום בנו, הוא איננו מתייאש ולמרות החרדה הגדולה הוא בוטח בה' לגמרי.

מיהו המלך המשיח המתואר במזמור? מדוע הגויים מורדים בו? ומהי תגובת ה' על כך?

השיר שלפניכם משתמש בלקט של פסוקים מתוך מזמור ג' בתהלים:

"אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים...
כִּי אִם בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה" (א-ב) 

דמותו של איש המופת נבנית מתוך הדרכים שהוא איננו מתפתה אליהן, ובעיקר מתוך הזדהותו הפנימית עם דרך התורה, ועשייתו הברוכה המשפיעה טוב על הסובבים אותו.

בעשרה לשונות של זמר נאמר ספר זה:

בנצוח, בנגון, במזמור, בשיר, בהלל, בתפלה, בברכה, בהודאה, באשרי, בהללויה

כנגד עשרה בני אדם שאמרוהו:

אדם, מלכי צדק, אברהם, משה, דוד, שלמה, אסף, ושלשה בני קרח.

וחלוקין על ידותון - יש אומרים אדם היה, כמו שכתוב בדברי הימים,

ויש אומרים אין ידותון שבספר זה אלא על שם הדתות והדינים של גזירות שעברו עליו ועל ישראל.

לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

"כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ כִּי מַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת הוּא" (מלאכי ב', ז)

תלמוד בבלי מסכת מועד קטן דף יז עמוד א

הכי [=כך] אמר רבי יוחנן:

מאי דכתיב [=מהו שכתוב] "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא" (מלאכי ב', ז)?

אם דומה הרב למלאך ה' - יבקשו תורה מפיו