הפרק עוסק בערכה של שקידת התורה. בשיעור נברר מהו ההבדל בין חכמה לתבונה, למה משמשת כל אחת מהן בלימוד התורה, ומהו השכר של לימוד התורה וההליכה בדרכיה.

"יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן. לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ" (שיר השירים א', ב-ג)

ספרי דברים פרשת עקב פיסקא מח ד"ה (כב) כי

... תלמוד לומר (שיר השירים א', ב): "כי טובים דודיך מיין", מה יין משמח את הלב כך דברי תורה משמחים את הלב, שנאמר (תהלים י"ט, ט): "פקודי ה' ישרים משמחי לב".

"מִי הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם לִי הוּא" (איוב מ"א, ג) 

במדבר רבה (וילנא) פרשת נשא פרשה יד

בדור הזה כבר קשה להבין זאת, אבל מוסר בא מייסורים, ומי שהיה מרביץ מוסר בילדים היה בעיקר האב.

מהי הדרך הטובה? הדרך הסלולה היא דרך הרבים ועל כן היא רצויה יותר. לא לנו לנסות לצעוד בדרכים לא מוכרות ולא סלולות. דרך ה' היא הדרך הסלולה והבטוחה ועל כן יש לנו להשתדל ולדבוק בה .

אם המזמור בתהלים מ"ה מתאר בדיוק את שהתרחש בהיכל השֵן של שלמה, מי הזהיר את המלך בפרקנו בדיוק מנשים בוגדות כאלה, וגם - היכן מצאנו את שלמה אומר למישהו "בני"?

האישה הזרה המתוארת בפרק היא לא בהכרח אישה ממש אלא סמל ומשל לתפיסות מעוותות ולאידאולוגיות זרות. לא צריך לרוץ אחרי דעות ותפיסות מעין אלו שהרי "כל באיה לא ישובון" (יט).

מתי ובאיזה הקשר מופיע השופר בתנ"ך? והאם אפשר להבין את היחס בין ההקשרים השונים?

מהלכים פוליטיים מבריקים, תבונה אנושית וכושר שיפוט. אך מה שלמה לא צָפָה ולא הבין?

לאורך ספר משלי כולו פונה האב אל הבן בדברי עצה וחכמה. האב דואג לבנו ומניח לפניו הדרכות לחיים טובים, הכול כדי שהבן לא יפול לבורות מיותרים.