"שְׁמֹר מִצְוֹתַי וֶחְיֵה וְתוֹרָתִי כְּאִישׁוֹן עֵינֶיךָ" (משלי ז', ב)
 
 

... ואל תאמר בלבבך: אחרי לומדי בעצם מעשה המצות עד אדענו, מה בצע כי אקבע עסק למוד ושומרו בל אשכח דבר? ודי לי פעם אחת בשנה אחזור תלמודי. כי הלא תורתי טובה לך כאישון עיניך.

והוא כי כאשר החי אשר בעיניו איננו רואה, חייו אינן חיים באמת, כי כשול יכשל בכל יום כהולך במחשכים, מה שאין כן לאשר אישון עינו יאיר לו, כן היא תורתי.

לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו פירושים והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

המורה מבקש מהתלמיד להתרחק מהאישה הזרה. מיהי האישה הזרה המתוארת בפרקנו ומדוע יש להתרחק ממנה?

בפרק י"ב בספר משלי מופיעים כמה פתגמים ידועים:

לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

"שֹׁחֵר טוֹב יְבַקֵּשׁ רָצוֹן וְדֹרֵשׁ רָעָה תְבוֹאֶנּוּ" (משלי י"א, כז)

 

מי שהוא טוב ודורש אותו

הוא רצון ה' יתברך שיגיע לו

כי ה' יתברך עשה את האדם בתאר שיבקש אל הטובות

ולזה יגיע לו בלא ספק התכלית שכוון אליו.

ודורש ומבקש לעשות רע, יבואנו

והוא שכבר יבוא לו הרע בהפך מה שכיוון,

כי הוא כיוון הרע בזולתו ויבא לעצמו

ברשתו אשר טמן לזולתו - ילכד.

 

בפרק י"א בספר משלי מופיעים כמה פתגמים וניבים ידועים:

לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

בסופה של מסכת שבת מופיע סיפור שמסקנתו "צדקה תציל ממוות", ו"אין מזל לישראל". מה הקשר בין שני הפתגמים? בזכות אילו מעשים זוכה האדם להנצל מהמוות שהיה קבוע לו לפי מזלו?

בפרק י' בספר משלי מופיעים כמה פתגמים ידועים:

Pages

x