"בַּהּ שַׁעֲתָא מִלְּתָא סָפַת עַל-נְבוּכַדְנֶצַּר וּמִן-אֲנָשָׁא טְרִיד וְעִשְׂבָּא כְתוֹרִין יֵאכֻל וּמִטַּל שְׁמַיָּא גִּשְׁמֵהּ יִצְטַבַּע עַד דִּי שַׂעְרֵהּ כְּנִשְׁרִין רְבָה וְטִפְרוֹהִי כְּצִפְּרִין" (דניאל ד', ל)
[תרגום: בה בשעה הדבר כלה על נבוכדנצאר, ומן האדם גורש, ועשב כבקר יאכל, ומטל השמים גופו ירטב, עד אשר שערו כנשרים גדל, וצפרניו כצפרים (תרגום דעת מקרא)]
בעת ההיא כלתה הדבר לבוא על נבוכדנצר