"וּפִינְחָס בֶּן-אֶלְעָזָר נָגִיד הָיָה עֲלֵיהֶם לְפָנִים ה' עִמּוֹ" (דברי הימים א ט', כ)

"וּפִינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן עֹמֵד לְפָנָיו בַּיָּמִים הָהֵם..." (שופטים כ', כח)

בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת חיי שרה פרשה ס ד"ה (יג יד) הנה

ולא היה שם פינחס שהיה מתיר לו את נדרו? [= הכוונה לנדרו של יפתח - שופטים י"א, ל-לא]

המדרש טוען שבני אפרים דחקו את הקץ, ושדחיקת הקץ איננה חיובית ולא תצלח. מה לגבי הקמת מדינת ישראל?

"וּבְנֵי אֶפְרַיִם שׁוּתָלַח וּבֶרֶד בְּנוֹ וְתַחַת בְּנוֹ וְאֶלְעָדָה בְנוֹ וְתַחַת בְּנוֹ׃ וְזָבָד בְּנוֹ וְשׁוּתֶלַח בְּנוֹ וְעֵזֶר וְאֶלְעָד וַהֲרָגוּם אַנְשֵׁי־גַת הַנּוֹלָדִים בָּאָרֶץ כִּי יָרְדוּ לָקַחַת אֶת־מִקְנֵיהֶם׃ וַיִּתְאַבֵּל אֶפְרַיִם אֲבִיהֶם יָמִים רַבִּים וַיָּבֹאוּ אֶחָיו לְנַחֲמוֹ" (דברי הימים א ז', כ-כב)

"בְּנֵי אֶפְרַיִם נוֹשְׁקֵי רוֹמֵי קָשֶׁת הָפְכוּ בְּיוֹם קְרָב: לֹא שָׁמְרוּ בְּרִית אֱלֹהִים וּבְתוֹרָתוֹ מֵאֲנוּ לָלֶכֶת" (תהילים ע"ח, ט-י)

בפרקנו אנו עדים לחזון מפורט על מלכות יון. במה חשיבותו של חזון זה?

דברי הימים א פרק ד, י
וַיִּקְרָא יַעְבֵּץ לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִם בָּרֵךְ תְּבָרֲכֵנִי וְהִרְבִּיתָ אֶת גְּבוּלִי וְהָיְתָה יָדְךָ עִמִּי וְעָשִׂיתָ מֵּרָעָה לְבִלְתִּי עָצְבִּי וַיָּבֵא אֱלֹהִים אֵת אֲשֶׁר שָׁאָל

מדוע דניאל שרוי באבלות בפרקנו אם אנו נמצאים בימיו של כורש, המלך הפרסי שהביא לבנייתו המחודשת של בית המקדש השני?

תפילתו הארוכה של דניאל נחלקת לשלושה חלקים שבכל אחד מהם מוזכר השורש שמ"ע. נראה שלא בכדי משתמש דניאל דווקא בשורש זה בתפילתו.

בפרקנו מתואר כי דניאל מתפלל לה' בהתבסס על חישוביו שמלאו 70 שנה לחרבות ירושלים ואם כן הגיע זמנה של נבואת ירמיהו על הגאולה להתקיים. חישוב מהיר מראה שעברו רק 52 שנה מחורבן ירושלים. האם טעה דניאל בחשבונו?

לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות ודגשים לעיון והעמקה בפרק:

On the hem of the High Priest's robe there were bells and pomegranates that rang lightly as he walked and when he was to enter the sanctuary.

“A golden bell and a pomegranate, a golden bell and a pomegranate, all around the hem of the robe.  Aaron shall wear it while officiating, so that the sound of it is heard when he comes into the sanctuary before the LORD and when he goes out – that he may not die” (Exodus 28:34-35).