חנוכת המקדש ותפילת שלמה

 חלוקת הפרק:
1. פס' א-יא: העלאת הארון והתגלות השכינה במקדש
2. פס' יב-סא: ברכות ותפילת שלמה
3. פס' סב-סו: חגיגת חנוכת הבית
 
1. פס' א-יא: העלאת הארון והתגלות השכינה במקדש

א. אין ספק שהעלאת הארון מסמלת את סיום בניית הבית, בדומה למשכן שלאחר סיום בנייתו הכניסו לתוכו את הארון (שמות מ', כ). הכתוב בפס' ט מדגיש את מטרת הארון: "אין בארון רק שני לחות האבנים אשר הנח שם משה בחרב אשר כרת ה' עם בני ישראל בצאתם מארץ מצרים". מטרתו של הארון – אות ברית בין ישראל לקב"ה.

ב. יש לשים לב לעובדה שחנוכת המקדש נעשתה סביב חג הסוכות. נראה שזה קשור לאופיו של החג כחג בעל משמעות אוניברסאלית (ראו זכריה פרק י"ד). ואכן, גם למקדש שלמה, כפי שעולה במפורש בפרק ט', יש משמעות אוניברסאלית. (על כך ניתן לקרוא עוד בפוסט מאת הרב ד"ר יואל בן נון)

ג. חלק זה מסתיים (פס' י-יא) בענן ה' שמלא את הבית. גילוי ה' דרך ענן מופיע במקומות רבים, כדוגמת מעמד הר סיני ובמשכן.

2. פס' יב-סא: ברכות ותפילת שלמה 

א. חלק זה של הפרק מתחלק אף הוא לכמה חלקים. בתחילה (יב-כא), שלמה מברך את ה', לאחר מכן הוא מתפלל אליו (כב-נג) ולבסוף הוא מברך את העם (נד-סא).

ב. ברכת שלמה את ה' (יב-כא) פותחת למעשה בתגובתו של שלמה למה שמסופר בפסוק יא. הברכה שמברך שלמה את ה' מתייחסת לקיום הבטחתו של ה' לדוד לפיה בנו הוא שיבנה את הבית לשמו.

ג. פס' כב-נג מביאים לפנינו את תפילת שלמה. באופן כללי ניתן לראות ששלמה מדגיש כל הזמן את העובדה שיש מתח מסוים בין הרעיון לבנות בית לה' ובין העובדה שה' שורה בכל מקום ושמקום מושבו הוא בשמים, ואכן הוא מדגיש כל הזמן שהבית נקרא על שמו וכו' ולא שהוא ממש גר שם בתוך הבית.
ניתן לחלק את התפילה לכמה חלקים:
1. דברי שבח על קיום ההבטחה (כג-כד)
2. דברי תפילה ובקשה על המשכיות המלוכה (כה). המילה 'ועתה' מדגישה את ראשית התפילה
3. דברי תפילה ובקשה על שימורו של בית המקדש (גם דרך קיום ההבטחה לדוד) ועל שמיעת התפילה דרך הבית (כו-ל)
4. תיאור המקרים השונים הדורשים תפילה דרך הבית (לא-נג)

ד. סדר הבקשות השונות קשור למיקום של המתפלל. אפשר לשים לב שבמקרה הראשון והשני מדובר על כניסה לבית עצמו. כך ביחס לשבועה וכך במקרה של הפסד לאויב שבעקבותיו באים לבית הזה. לאחר מכן מדובר על תפילה "אל הבית הזה" אך לא חייבים להכנס לתוך המקדש עצמו. לאחר מכן מובאים מקרים בהם המתפלל כבר לא קרוב למקדש. בין כך ובין כך ניתן לשים לב ששלמה לא מזכיר תרחיש אחד: לפי דבריו מה שלא יהיה – הבית יישאר על תילו. ואכן ה' מייד מתגלה אליו, כפי שמתואר בפרק ט', ומדגיש – ישנה אפשרות של חורבן ואין שום הבטחה או שום התחייבות שהמקדש ישאר לעולם על תילו. הכל תלוי במעשים.