המשמעות הדרמטית של אגרות מרדכי

מכיוון שגזירת המן נחתמה בטבעת המלך היא אינה ניתנת לביטול, ומרדכי שולח ליהודים ולכל שרי הממלכה אגרות שמקנות להם אישור ממלכתי להגן על עצמם. לכאורה, נראה אישור זה מיותר מכיוון שכל אדם שנמצא בסכנה יגן על עצמו, גם אם אין לו אישור רשמי לכך. אבל האגרות ששולח מרדכי כוללות יותר מאשר אישור התגוננות. הן מקנות ליהודים זכויות אוטונומיות, ומכירות בהם כעם באופן רשמי.

הכרה זו באה לידי ביטוי כבר בלשונות בהן נכתבות האגרות. האגרות של המן נכתבו ב-127 לשונות, על פי מספר המדינות שבממלכה, ואילו האגרות של מרדכי נכתבות ב-128 לשונות, "מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ וְעַם וָעָם כִּלְשֹׁנוֹ וְאֶל־הַיְּהוּדִים כִּכְתָבָם וְכִלְשׁוֹנָם" (ח', ט). כתיבת האגרות גם בלשון היהודים מבטאת הכרה בלשון היהודית כלשון רשמית - ממלכתית.

"אֲשֶׁר נָתַן הַמֶּלֶךְ לַיְּהוּדִים... לְהִקָּהֵל וְלַעֲמֹד עַל־נַפְשָׁם לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת־כָּל־חֵיל עַם וּמְדִינָה הַצָּרִים אֹתָם טַף וְנָשִׁים וּשְׁלָלָם לָבוֹז" (ח', יא) – על פי האגרת היהודים מקבלים זכויות שאינן ניתנות ליחידים אלא רק לעמים אוטונומיים, הזכות להיחשב ולהילחם כקהילה והזכות להילחם ולנקום (ולא להסתפק בהגנה עצמית).

המשמעות הדרמטית של האגרות היא שמעבר לאישור הרשמי להגן על עצמם, היהודים מקבלים מעמד של עם אוטונומי, ויחס שמקביל ליחס שמקבלות אומות שיש להן מדינות.

המן, שניסה לאבד את היהודים, הביא למעשה להכרה ממלכתית בהיותם אומה, ובמקום להשמיד ולהרוג אותם הם קיבלו פריבילגיות וזכויות נוספות ומשמעותיות.

סוכם ונערך ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך שיעור באתר קש"ת של ישיבת הר עציון

לשמיעת השיעור המלא