בפרקנו מבקש משה לראות את כבודו של ה'. ה' מבטיח לו "וראית את אחרי ופני לא יראו" (כג). מה פשר הדבר? ראיית האחור היא ראיה שדורשת מאמץ ופרשנות, ולא גלויה לעין כל.
בפרקנו שני פסוקים סותרים - מצד אחד נאמר "ודבר ה' אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו" (יא), ומצד שני נאמר "וראית את אחרי ופני לא יראו" (כג)? התשובה לסתירה היא שהפסוק הראשון עוסק בזמן שמשה ישב באוהל, מחוץ למחנה, ופרש מן העם, ואילו הפסוק השני עוסק בזמן שמשה חזר אל העם. לאחר חטא העגל ירדה דרגתו של העם, וכאשר ישב משה בתוך העם ירדה גם הדרגה הנבואית שלו.
בפרשת בהעלותך תיאור מדרגתו של משה הוא "פה אל פה אדבר בו וּמַרְאֶה ולא בחידת" (במדבר י"ב, ח) - זוהי דרגה המקבילה ל"פנים אל פנים", ושייכת למצב שלפני החטא. הדרגה שאחרי החטא היא כמדרגת שאר הנביאים, והתיאור שלה הוא "בַּמַּרְאָה (א' בקמץ) אליו אתודע" (שם, ו). לפני החטא - מַרְאֶה (בסגול), אחרי החטא - מַּרְאָה (בקמץ). מַּרְאָה (בקמץ) בולעת חלק מקרני האור, ולכן הראייה בה פחות טובה. חז"ל קראו לזה 'אספקלריא מאירה' ו'אספקלריא שאינה מאירה'. זהו גם ההבדל בין ראיית פנים לבין ראיית אחור. ראיית אחור היא מעומעמת יותר.
מה משמעות ההבדל? חז"ל משווים ראיית פנים לתפילין, וראיית אחור לקשר של תפילין, אך ניתן להבין זאת גם על ידי השוואה אחרת. ניתן לדמות זאת לציץ של כהן גדול. מי שהסתכל על ראשו של הכהן הגדול מלפנים ראה טס של זהב שעליו כתוב "קודש לה'". מי שהסתכל עליו מאחור ראה פתיל תכלת. הגמרא במנחות (מג ע"ב) מסבירה שתכלת דומה לים, ים דומה לרקיע ורקיע דומה לכיסא הכבוד. מי שהסתכל מלפנים ראה את שמו של הקב"ה במפורש; מי שהסתכל מאחור היה צריך להתעמק ולהפעיל אסוציאציות עד שראה את הקב"ה. זהו ההבדל בין המצב לפני החטא לבין המצב אחריו. לפני החטא עם ישראל זכה לגילוי שכינה בצורה טבעית, אחרי החטא עם ישראל היה צריך לעבוד ולהתאמץ כדי לזכות לגילוי שכינה.
לקריאת מאמרו של הרב ישעיהו הדרי על התגלות ה' למשה
נערך ע"י צוות אתר התנך
לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון