מטרת הבריאה

נמצאו 6 תוצאות חיפוש

  1. מזמור י"ט- השמים מספרים כבוד א-ל

    הרב אלחנן סמט

    מזמור יט מחולק לשתי מחציות ברורות. השאלה הבולטת היא מהו הקשר בין המחצית הראשונה של המזמור לבין מחציתו השנייה? שתי המחציות הללו שונות זו מזו בתוכנן שינוי בולט, ואף בסגנונן הן נבדלות מאד זו מזו, עד שקשה להצביע על קשרים מילוליים, סגנוניים או רעיוניים בין שתיהן. נעמוד על הקשר שבין המחציות ונבין את מגמתו התיאולוגית של המזמור

  2. סיפור הבריאה - מבנה ומשמעות

    הרב איתמר אלדר

    תאריך פרסום: תשעב | |

    סיפור הבריאה בפרק א' בנוי, לכאורה, בסדר מופתי. אולם עיון מדוקדק מלמד, שהסדר איננו כה ברור. מתי כתוב 'ויהי כן'? מתי 'ויאמר אלוקים – יהי', ומתי הוא משתמש בחומרי הגלם בבריאה: 'ויאמר אלוקים תוצא הארץ' וכד'. בשיעור נשתדל להבין את ההיגיון הפנימי ואת הסדר של הבריאה ושל הביטויים המתארים אותה, וללמוד מזה על משמעות הבריאה ומגמתה.

  3. המהפך שחל בעקבות חטא אדם הראשון

    הרב רא"ם הכהן

    תאריך פרסום: תשע"ה | | שעה ו- 4 דקות

    תכלית הבריאה השניה המתוארת של האדם, היתה ליצור עולם של חול ובתוכו גן עדן כפלטין של מלך, ביניהם ינוע האדם. לאחר החטא נתהפך הרעיון, ובמקום מעבר בין גן העדן לעולם, על האדם לעבור מן העולם אל מקדש ה' המקביל אך שונה מן המציאות של גן העדן.

  4. 'והארץ היתה תהו ובהו' – שלוש קריאות במדרש

    יעל שלוסברג

    תאריך פרסום: תשעט | | שעה ו- 5 דקות

    את הפסוקים הראשונים בספר בראשית המתארים הוויה קוסמית של טרום בריאה קורא המדרש קריאה היסטורית, אוניברסאלית ולאומית. קריאה מעין זו מציבה את האדם במרכז ושואלת שאלות של מוסר ומשמעות המונחות בתשתית הבריאה עוד בטרם נברא האדם. בשיעור נצביע על שלוש הקריאות שמציע המדרש לפסוקים המוכרים כל כך, נעמוד על המשמעויות העולות מכל אחת מהקריאות ונתייחס לדרך הפרשנות הייחודית שהוא מציע.

     

  5. בריאת העולם - מפעל הנדסי או מעשה אומנות

    ד"ר ברוך אלסטר

    תאריך פרסום: תשפא | | שעה ו- 5 דקות

    התורה פותחת בשני סיפורים על בריאת העולם. בשיעור זה נשווה ביניהם בעיקר מבחינת המבנה, ונראה שמעשה הבריאה בכל סיפור נותן לנו זווית אחרת לראות דרכה את מעשה ה' בעולם.

  6. ריקוד ההרים והגבעות

    הרבנית נורית פריד

    תאריך פרסום: תשע"ו | | שעה ו- 5 דקות

    במזמור תהלים קי"ד: "בצאת ישראל ממצרים" נשאלים הים והירדן הנסוגים, וההרים והגבעות הרוקדים לפשר תגובתם זו. תשובתם תמוהה, מכיוון שהם אינם מקשרים את תגובתם ליציאת מצרים, אלא לגבורתו ולגדולתו של אדון העולם ההופך צור לאגם מים. במהלך השיעור מוצעים כמה אפשרויות לתשובה. תשובה מחודשת בשיעור מראה שהים מבטא את הראשית וההרים את הניצחי. הבריאה מגלה את יעודה ביציאת ישראל ממצרים.