מדרשי אגדה

נמצאו 15 תוצאות חיפוש

1. ראב"ע ורמב"ן - שתי גישות לאגדת חז"ל

   פרופ' יהונתן יעקבס

   תאריך פרסום: תשע | | שעה

   גישתם של אבן עזרא ורמב"ן לאגדות חז"ל שונה לגמרי. דרך מאורעות חיי פרשנינו הראשונים ניתן להסביר את גישתם ולהבין היכן עמדו ביחס למדרשי האגדה של חז"ל.

2. יודע צדיק נפש בהמתו

   אסתר ויתקון

3. שילוב מדרשים בהוראת תנ"ך

   ד"ר מירי שליסל

   תאריך פרסום: תשע"ז | |

   בשיעור נלמד כמה מדרשים ונראה כיצד הם יכולים לפתוח פתח לשיח משמעותי בכיתה. חז"ל הם בעלי פרספקטיבה רחבה, הם מלמדים אותנו את ההקשר ומה התורה רצתה ללמד אותנו ברובד העמוק ביותר, הם מזמנים לנו שיחות מוסריות ערכיות מעולם הערכים היהודי. העיסוק במדרשי חז"ל בכיתה יכול לגעת בתלמידים, לפתח דיון ושיח בכיתה ולהוות כלי חינוכי. 

    

4. מהות העינוי ביום כיפור - בין מקרא למדרש

   ד"ר יונתן פיינטוך

   תאריך פרסום: תשע"ז | |

   בשיעור נדון במשמעות הציווי של עינוי הנפש ביום הכיפורים, הן במישור פשוטו של מקרא והן במישור המדרש של חז"ל. נלמד סוגיה מרתקת המופיעה במסכת יומא, ממנה ניתן להסיק כיצד נתפסה חובת העינוי בעיני הדרשנים. לבסוף נדון בשאלת היחס בין האגדה להלכה בסוגיה - כיצד תפסו חז"ל, יוצרי הסוגיה, את מעמדו של מדרש האגדה ושל תפיסת העינוי שעולה ממנה? האם וכיצד מדרש האגדה משפיע על ההלכה בעניין עינוי הנפש? מה הקשר בין המן לעינוי ביום כיפור?

5. "וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר" - שלושת ימי הפנמת הנס בדרך למרה

   ד"ר אביחי קלרמן

   תאריך פרסום: תשעט | | שעה ו- 7 דקות

   נס קריעת ים סוף היה אירוע מכונן שבו הכריזו עם ישראל: "זה א-לי ואנוהו" ומיד יצאו שלושה ימים למדבר שור. בשיעור נעסוק בתפקיד ובמשמעות של 'שלושה ימים' כאן ונשווה אותם לעוד מופעי 'שלושה ימים' במרחבי התנ"ך, ובהשפעתם של אלו על מדרשים והלכות בדברי חז"ל.

6. "ואומר לך בדמיך חיי" - מבט נוסף על משמעותו של פסח מצרים

   הרב ד"ר חיים בורגנסקי

   תאריך פרסום: תשעט | | שעה ו- 6 דקות

   פרק טז ביחזקאל מתייחס להולדת עם ישראל במצרים, ומציג אותה כמעשה של חסד א-להי כלפי אומה חסרת שורשים ודחויה. אמנם, חלק מפסוקי נבואה זו נדרשו במכילתא על ידי ר' מתיא בן חרש בצורה מפתיעה, הפוכה לזו העולה מדברי יחזקאל עצמו. לאור שתי השקפות שונות אלה נבחן את פרקי שליחות משה וקרבן הפסח.

7. מדרש אגדה - התעלמות מקריאת הפסוקים?

   ד"ר יונתן פיינטוך

   תאריך פרסום: תשעט | |

   במבט ראשון נראים מדרשים רבים כמנותקים מהפסוקים ומקריאתם הפשוטה. האמנם כך?
   באמצעות לימוד מדרשים שונים נראה כי יש במדרשים הצעה לקריאה מיוחדת של הפסוקים שאמנם שונה מהקריאה שלנו, אך אינה מתעלמת מהם, ואינה מנותקת מהם.

8. 'בשבילך, רחל, אני מחזיר את ישראל למקומן' – על מסורת הסימנים וגלגוליה

   ד"ר ברכי אליצור

   תאריך פרסום: תשעט | | שעה ו- 9 דקות

   מסורת הסימנים שמסרה רחל ללאה בכדי לאפשר ללבן לממש את תכניותיו, הינה מוכרת וידועה. בשיעור זה נעמוד על ההבדלים שבין מסורת ידועה זו לפרשנויות מקבילות שהתמודדו עם שאלת אופן ביצוע החלפת הנשים בלי שיעקב הבחין בכך. נוכיח כי גם פרשנים שהכירו מסורת זו בחרו להתעלם ממנה. נברר מהי סיבת הצנזור של דרשה זו, ונעמוד על הרקע ההיסטורי שהוביל לצרופה של מסורת זו למדרש איכה רבה.
   
    

9. סיפורי בניו של דוד: אמנון, אבשלום, אדניה ושלמה

   ד"ר יעל ציגלר

   תאריך פרסום: תשע"ט | | שעה ו- 5 דקות

   תחילת מלכותו של דוד מאופיינת בהצטיינותו היתרה בכל המישורים - בינו לבין ה' ובינו לבין סביבתו, אף בסוף ימיו ולבטח בתודעת הדורות נחשב דוד למלך האידיאלי שעיני הכל נשואות אליו. התבוננות בסיפורי בני דוד מראים כי אירועים קשיים וכואבים מתרחשים במשפחתו אשר מערערים את ביטחונו באשר למלכותו שלו ולהמשך שושלתו עד ימיו האחרונים. מהו הגורם להידרדרות מלכותו של דוד? וכיצד חוזר דוד בסוף ימיו לאמון ובטחון במלכותו?  

    

10. השמש, הירח וקרבן חטאת של ראש חודש - פרשנות פילוסופית כפשט

    על תפקיד האדם בתיקון העולם

    ד"ר שמואל ויגודה

    תאריך פרסום: תשעט | | שעה ו- 11 דקות

    חז"ל בגמרא קושרים בין התעטות הירח הנלמדת, לשיטתם, מתיאור בריאת המאורות, ובין הגדרת קרבן חטאת של ראש חודש כקרבן "לחטאת לה' ". בשיעור נלמד את פרשנותו של לוינס לדברי חז"ל, ונברר את המסר העולה מדבריהם, לדעתו, העוסק בתפקידו של האדם בתהליך תיקון העולם.

11. 'והארץ היתה תהו ובהו' – שלוש קריאות במדרש

    יעל שלוסברג

    תאריך פרסום: תשעט | | שעה ו- 5 דקות

    את הפסוקים הראשונים בספר בראשית המתארים הוויה קוסמית של טרום בריאה קורא המדרש קריאה היסטורית, אוניברסאלית ולאומית. קריאה מעין זו מציבה את האדם במרכז ושואלת שאלות של מוסר ומשמעות המונחות בתשתית הבריאה עוד בטרם נברא האדם. בשיעור נצביע על שלוש הקריאות שמציע המדרש לפסוקים המוכרים כל כך, נעמוד על המשמעויות העולות מכל אחת מהקריאות ונתייחס לדרך הפרשנות הייחודית שהוא מציע.
    
     

12. אגדות חז"ל כפרשנות לתנ"ך

    ד"ר עוזי פוקס

    תאריך פרסום: תשס"ח | | 59 דקות

    המצוי במדרשי חז"ל על התנ"ך יודע, שחז"ל מפליגים הרחק מעבר לפשטי המקראות, ולעתים בונים סיפורים שלמים שאין להם, לכאורה, שום עיגון בכתובים. בשיעור נעמוד על שתי סוגיות ממין זה, שבהם חז"ל מספרים מעשים הרחוקים מפשוטו של מקרא, וננסה להראות, שמעשים אלה נוגעים בעומק הפשט, ובשאלות היסוד של העניין התנ"כי. הסוגיה הראשונה משתמשת בפסוקים מתהילים ח' ומלמדת אותנו את עומק המזמור - מה שנראה כחיסרון בארץ ואצל בני האדם מתגלה דווקא כיתרון שגורם לה' לתת את 'הודו' עליהם. הסוגיה השניה מתייחסת לתחילת ספר שמואל ומלמדת אותנו שסיפור שמואל הוא מעין 'מרד' שבו שמואל הנער הלוי מחליף את עלי הכהן הזקן במשכן. 

13. סיפור תלמודי קורא סיפור מקראי בעיניים מדרשיות

    ד"ר יונתן פיינטוך

    תאריך פרסום: תשפא | | שעה ו- 5 דקות

    בשיעור זה נראה איך סיפורים מאגדות חז"ל שמופיעות בגמרא, ושבמרכזן עומדות דמויות חז"ליות, 'מתכתבות' עם סיפורים מהתורה שאינם עוסקים באותם נושאים/דמויות. בעיקר נתמקד בשתי אגדות, ש'משוחחות' באופן מרתק עם חלקים שונים בסיפורי יוסף בספר בראשית.

14. "ראה בירה אחת דולקת" - מה ראה אברהם?

    יעל שלוסברג

    תאריך פרסום: תשפ"ב | | שעה ו- 5 דקות

    כיצד קוראים חז"ל את הפסוקים הידועים הפותחים את פרשת לך לך? על איזו שאלה העולה מפשט הפסוקים בא המשל הידוע על ה"אחד שעבר ממקום למקום וראה בירה דולקת" - לענות? המשל והנמשל מזמינים למספר קריאות. ננסה להבין מהן הקריאות האפשריות וכיצד משפיעה כל אחת מהן על הבנת מהות החיפוש של אברהם.

15. פשט, דרש ומה שבניהם

    הרב פרופ' יהודה ברנדס

    תאריך פרסום: תשע"ו | | שעה ו- 5 דקות

    שאלת היחס בין פשט לדרש עתיקה כימות עולם. נבחן כמה פרשיות מקראיות בהן קווי הגבול בין פשט לדרש מעומעמים. בעזרת פרשיות אלו ננסה להגדיר מחדש את המושגים הללו כמושגים שנמצאים בתהליך של השתנות מתמדת התלויים בזמן, בהקשר הפרשייה, ובעמדה המקדימה של אותו פרשן שמפרש אותה.