בפרק א' מוכיח הנביא את העם על הליכתם אחרי העבודה זרה, הגזל והחמס, ומזהיר אותם מפני החורבן שקרב לבוא בשל כך, חורבן שילווה במעשי הרס ופורענות קשים, שגם הצדיקים יספו בהם בעוון הדור. הוא אף מתאר כיצד ביום צעקה, הכובש הבבלי יחריב ערים ויגזול ויבזוז באין מפריע. בפרק ב', למרות תיאורי החורבן הקשים, פותח הנביא פתח לתשובה שתעביר את הפורענות לעמים השכנים.