בחג הפסח נלחמים כנגד החמץ שענינו גאווה ופרטיות, והנה מיד אחר כך סופרים כדי להגיע לחמץ, לשתי הלחם. כנראה שיש תפקיד לאינדיבדואליות ועל ידי התורה והתנזרות מהשפעות זרות היא מקבלת את משמעותה ותפקידה הנכון.

באדיבות ישיבת אלון מורה