טענתו של צופר בפרק י"א היא שהאדם צריך להשלים עם העובדה שהוא לא מבין ויודע הכל. מתוך הבנה זו עליו להתייחס לייסורים הבאים עליו כהזדמנות לבדיקה עצמית, לזיהוי הכוחות שלו, ולהתקדמות. בפרק י"ב איוב עונה לרעיו, וטוען שהוא מסכים איתם שה' הוא גדל-כוח, ומנהל את העולם. אולם, בשונה מחבריו, הוא מוכן לטעון שנעשה לו עוול, ולהתווכח עם ה'.