בפרק י"ב מוכיח הושע את ישראל על כך שהם מלאים בכחש ובמרמה, ולעומתם, מציין את יהודה שעדיין שומרים על דבקות בה'. בהמשך, מתאר הושע כיצד ישראל מסתמכים על הבריתות עם עמים אחרים, תולים את קיומם בגויים ולא בוטחים בה', ובכך מנתקים את הברית עם הקב"ה. לבסוף, קורא הושע לבטוח בה' כי רק ממנו תבוא הישועה, אך ישראל ממשיכים בדרכם.