הפרק עוסק במהלך האלוקי שעומד מאחורי ההיסטוריה של עם ישראל, ומולו, כפיות הטובה וחטאם של העם. מה היה השורש לחטא? נראה שעיקר החטא נבע מהראיה הפרטית של כל אחד וניתוק מהכלל. דוד מבקש שהשמחה הפרטית שלו לא תהיה מנותקת משמחת הכלל, "לִרְאוֹת בְּטוֹבַת בְּחִירֶיךָ לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת גּוֹיֶךָ לְהִתְהַלֵּל עִם-נַחֲלָתֶךָ".