מזמור קמ"ב פותח בסיפור המצוקה, ממשיך בזעקה אל ה', ומסתיים בבקשה. הסיפור מקושר בפסוק הראשון אל הסיפור של דוד ושאול במערה בעין גדי, אך המשורר מרחיב את הסיפור ואינו נצמד לפרטים המדוייקים, כך שהמזמור הופך לדגם שישמש כל אדם במצוקה. רק כאשר האדם מגיע לשלב בו הוא לא מוכן לסבול יותר, וזועק אל ה', מתחילה הישועה.