מקריאה ראשונית של הסיפור נראה, כי כאשר כרתו עם ישראל ומנהיגיו ברית עם הגבעונים הם עברו על צו התורה שלא לכרות ברית עם יושבי הארץ, ללא בירור ראוי באשר לזהותם. מאידך, לא ניתן להתעלם מהעובדה, שברית זו הועילה מאד לכיבוש הארץ, ויש אף פסוקים מהם משמע שכריתת ברית הייתה אופציה פתוחה לכל יושבי הארץ. כיצד ניתן לכלכל סתירה זו? האם הייתה ברית זו מעשה ראוי?

הפניות נוספות
יהושע, יא, יח-כ; דברים, כ, י-יח;
- תשעב